מחקר ה NTP 2016

 
       
טבלת תוצאות ממחקר הNTP
טבלת תוצאות ממחקר הNTP

בעמוד זה נסקור את הפרסום הראשוני והחלקי של מחקר ה NTP. פרסום זה בוצע ביום בהיר בשנת 2016, מתוך הבנת הדחיפות של צוות החוקרים בשיתוף הממצאים שלהם, גם לפני שיהיה סיכום סופי של המחקר (פורסם סופי בוצע לבסוף בשנת 2018, וממצאי הDNA פורסמו ב2019).

תוכן העניינים לחצו כאן כדי להצג

מחקר הNTP , שפרסום ראשון ומוקדם שלו פורסם בשנת 2016, ואשר מצא עלייה בתחלואה, תנאים קדם מסרטנים, ראיות לשברים בDNA בחולדות ועכברים שנחשפו לקרינה מטלפונים סלולריים. בפברואר 2018 פורסמה הטיוטה הסופית שלו והמחקר עמד בפני וועדת מומחים חיצונית במרץ 2018. בנובמבר 2018 פורסם המחקר הסופי.
תוצאות המחקר, למרות מסע פרסום של והטעיה של התעשיה ואף חלקים בממשל האמריקאי, צפויות לשנות את הגדרת הסיכון של קרינת רדיו ולהוביל להכרה נרחבת יותר במסוכנות של קרינת רדיו ושל השימוש בסלולרי.

מאמר זה נכתב מייד עם הפרסום המוקדם של מחקר ה NTP בשנת 2016.
מאז פורסם המחקר במלואו , כולל עדכון לגבי נזקים בDNA. ואכן בשנת 2018 כתבנו סיכום נוסף על המחקר. לחצו כאן כדי לקרא אותו…
מכאן למאמר שכתבנו ב2016 בהרחבה.

בקיצור רב תוצאות מחקר ה NTP הראו על ראיות ודאיות לסרטני לב בחולדות, ראיות לקיום סרטני ראש בקבוצות שנחשפו לקרינה, יותר סימנים מקדימים לסרטנים בקבוצות שנחשפו, יותר נזק לDNA בקבוצות שנחשפו לקרינה, משקל וולדות קטנים יותר בקבוצות שנחשפו.

על הפרסום הסופי –https://norad4uh.blogspot.com/2018/11/blog-post_1.html
על פרסום טיוטת סיכום המחקר – http://norad4uh.blogspot.com/2018/02/ntp.html
רשמים ראשונים מקריאת הטיוטה – http://norad4uh.blogspot.com/2018/03/ntp.html
על תוצאות ועדת ביקורת העמיתים החיצונית – http://norad4uh.blogspot.com/2018/03/ntp_31.htmlהסיכום בדף זה הוא של חלק המחקר שפורסם בשנת 2016.

(הקרינה מ)הסלולרי מסרטן, מנגנוני נזק ביולוגים קיימים, הקונספט החומני שגוי!

ב25 במאי 2016, החלו לזרום פרסומים אודות תוצאות ראשוניות של מחקר חדש שבוצע על ידי זרוע של משרד הבריאות האמריקאי(התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה, במשרד הבריאות האמריקאי), שעלותו 25 מיליון דולר ושממצאיו היו כל כך משמעותיים שחלק מהם אוגדו ופורסמו לפני סיום המחקר כולו (לאחר שעברו ביקורת עמיתים). בתדרוך לעיתונאים סיפרו החוקרים כי חשו דחיפות לפרסם את התוצאות הראשוניות במהרה בשל השימוש הרחב בטכנולוגיה ובגלל שינוי הפרדיגמה שמביא המחקר.
תקציר המחקר – http://biorxiv.org/content/early/2016/05/26/055699
המחקר המלא – http://biorxiv.org/content/biorxiv/early/2016/05/26/055699.full.pdf
תדריך החוקרים לעיתונות – http://www.niehs.nih.gov/news/newsroom/releases/2016/may27/index.cfm
על התדריך לעיתונות – http://norad4uh.blogspot.co.il/2016/05/ntp-052016.html
תדרוך נוסף כולל שאלות ותשובות עם עורך המחקר זמין גם ב – http://ehtrust.org/game-changing-u-s-study-cell-phone-radiation-cancer-spawns-global-calls-government-action/

פרסומים עתידיים של חלקים נוספים במחקר ה NTP:

סתיו 2017 – פרסום כל התוצאות של המחקר כולל ניסויים בעכברים.
סוף 2017 – פרסום הדוח הטכני של המחקר.
המשך 2016 – פרסום המחקרים הראשוניים בנוגע לרמות חשיפה האפשריות ללא העלאת טמפרטורת הגוף.

השורה התחתונה של מחקר ה NTP (נכון ל2016)

הנתונים הרשמיים של המחקר הראו כי כ3% מהחולדות הזכרים בקבוצות החשיפה פיתחו סרטן מוח מסוג גליומה וכ3% נוספים סרטן מסוג שוואנומה בתאים בעצב הלב שנפגעים גם במהלך סרטן ראש מסוג אקוסטיקנרומה (בקבוצות הביקורת לא נראו שני סוגי הסרטן, סיכום מספר מקרי הסרטן בקבוצת החשיפה מול קבוצת הביקורת מראה תמונה חמורה יותר). התוצאות חוזרות על תוצאות במחקרים קודמים. התוצאות מפריכות את התאוריה כי לקרינת רדיו אין השפעות ביולגיות מלבד חימום (הקונספט החומני) וכי אינה יכולה לחולל סרטן.

מה חשוב במחקר ה NTP

שלוש נקודות חשובות מאוד בתוצאות ומסקנות המחקר. חשובות הרבה יותר מעצם הסיכון או רמות החשיפה או כל דיון אחר על המחקר עצמו. נקודות אלו הן מה שהופכות את המחקר הזה למחקר חשוב ואולי לאבן בוחן ונקודת מפנה בכל הקשור לקרינה בלתי מיננת בכלל וקרינת רדיו בפרט. להלן שלוש הנקודות:

  1. המחקר בוצע על ידי זרוע של הממשל האמריקאי. לכן יהיה קשה לגופים אחרים בממשל האמריקאי (ה FCC והFDA למשל) להתעלם ממנו כפי שעשו למחקרים אחרים והם יאלצו להסתפק בגימוד הממצאים.
  2. המחקר מפריך לחלוטין את התאוריה השגויה שהייתה שלטת בקהילה המדעית, ואשר מומחי ונציגי התעשיה, ICNIRP ו IEEE השתמשו בה הלוך ושוב, שהאפקט היחיד שיש לקרינת רדיו הוא חימום רקמות. הפרכת התאוריה הזו שומטת את הבסיס לתקני החשיפה, שיטות המדידה, ולדעות של מגוון מומחים ומדענים בתחום קרינת הרדיו. הפרכת תאוריה זו היא פתח להכרה במחקרים שמצאו ולביצוע מחקרים חדשים שיזהו את מנגנוני הנזק הביולוגים של קרינת רדיו.
  3. תוצאות המחקר הראו קשר לשני סוגים של סרטנים שמחקרים קודמים כבר קישרו לסרטן. למעשה המחקר נותן תוקף ומחזק את אותם מחקרים ישנים יותר שעד עתה חלק מהקהילה המדעית נהג לבטל ולשלול. בנוסף לכך זהו אחד מהמחקרים המורכבים והמושקעים שנעשו בתחום זה. החל מביצוע ניסויים ראשוניים כדי לקבוע ספי חשיפה ופרוטוקול ניסוי מתאים, דרך מספר גדול של ניסויים ונבדקים ועד לביצוע החשיפות בסביבה סטרילית מחשיפות אחרות.

על המחקר

המחקר בוצע על ידי NTP – National Toxicology Program , תוכנית (בקרת) הרעלים הפדרלית האמריקאית, זרוע של ה NIH , משרד הבריאות האמריקאי. המחקר החל בשנת 2001 (בשנים האחרונות בוצע השלב השלישי בו) ונועד לבדוק האם סלולריים בשיטת שידור GSM וCDMA (שיטות שידור דור שני. בארץ נעשה שימוש ברשת GSM על ידי אורנג וסלקום, וברשת CDMA על ידי פלאפון. הרשתות הללו פעילות בארץ גם היום. כמו כן שיטת השידור של דור 3 הקרויה UMTS מבוססת על שיטת ה CDMA) גורמים לסרטן בעכברים ובחולדות. לפני ביצוע המחקר החוקרים לא האמינו כי אפשרי שהקרינה מסלולר תגרום לסרטן בגלל שלא היו מנגנוני נזק ידועים (להם) ובגלל התפיסה השגויה כי ההשפעה היחידה של קרינת רדיו על רקמה ביולוגית היא חימום ("מכונה גם הקונספט" החומני או "הקונספט התרמי").

פרוטוקול המחקר

בשלב ראשון של המחקר בוצעו סדרה של ניסויים כדי לבדוק ולקבוע באילו רמות ניתן לחשוף את החיות מבלי להעלות את טמפרטורת הגוף שלהם.
בשלב השני בוצעו סידרה של מחקרים וניסויים בני 28 יום בהם נחשפו המכרסמים למגוון רמות של קרינה (כנראה במטרה לבדוק את פרוטוקול הניסוי והשימוש בציוד במעבדה) כך שלא תהיה השפעה על גדילת והתפתחות החיות .
בשלב השלישי בוצעו החשיפות של חיות המעבדה לקרינה במשך שנתיים, לפי קבוצות חשיפה (שלוש רמות חשיפה לכל סוג שידור וקבוצת ביקורת ולפי חלוקה למין). רמות החשיפה תוכננו כדי לדמות חשיפה של המוח והגוף של בני אדם בצמוד למכשיר.
בשלב השלישי,חיות המעבדה הושמו בתאים מיוחדים בהם נחשפו לקרינת רדיו משני סוגים בארבע רמות חשיפה: 0-ביקורת, 1.5 , 3, 6W/kg – מדד SAR. רמות הקרינה הותאמו כך שהחשיפה תהיה דומה מבחינת העוצמה לשימוש יום יומי של אדם בסלולרי בהצמדת המכשיר לאוזן ולגוף (תקן הSAR לחשיפה לקרינה על הראש עומד בין 1.5 ל2 W/kg אבל כאשר המכשיר הסלולרי לא צמוד לראש אלא נמצא במרחק של לפחות 2.5 ס"מ מהגוף). בתאים הותקנו חיישני קרינה כדי לוודא שהחשיפה בהתאם לתכנון. רמות השידור שונו בזמן אמת בהתאם לשינויים במשקל הגוף של הנבדקים במשך הניסוי וכדי לוודא שהחשיפה של הנבדקים תשמר. החשיפה של החיות החלה כעוברים בבטן האימהות, לאחר מכן בתקופת הינקות בצמוד לאמא עד ליום ה 21 בו הופרדו הצאצאים לקבוצות של זכרים ונקבות בהתאם לקבוצת החשיפה, 90 פרטים בכל קבוצה.
החשיפה המשיכה עוד 106 שבועות. בשבוע 35 הושמו הצאצאים בתאים נפרדים. כל החיות (חוץ מקבוצת הביקורת) נחשפו 18 שעות ביום, 10 דקות כן ו10 דקות לא(לסירוגין ובמחזוריות), סה"כ 9 שעות חשיפה כל יום (בדומה לחשיפה של משתמש בסלולרי חכם אשר מצמיד את הסלולרי לגוף, גולש ומדבר בו). בתאים היו 12 שעות של אור ו12 שעות של חושך. הטמפרטורה נשמרה סביב 72 מעלות פרנהייט ( -+ 3 מעלות), הלחות סביב 50% (-+15%). האויר הוחלף בתאים 10 פעמים בשעה. לכל החיות הייתה גישה רציפה למים ואוכל.
בקבוצת הביקורת לא היו יותר מ3 פריטים מאותו מין מאותו שגר. החיות בקבוצת הביקורת הושמו באותם תאים ובאותם תנאים כמו הפרטים בקבוצת החשיפה, חוץ מכך שלא הייתה חשיפה.

תוצאות הראשוניות של מחקר ה NTP משנת 2016

המחקר מצא כי בקבוצות החשיפה חלו החולדות הזכרים בשני סוגי סרטנים שנראו כקשורים לשימוש בסלולרי גם במחקרים אפדימיולוגים של בני אדם. חשוב כי התוצאות היו ברורות ומובהקות סטטיסטית (הייתה גם תחלואה בקבוצת הנקבות אבל לא מובהקות סטטיסטית). קשה לשערך לפי התוצאות את הסיכון בבני אדם בגלל ההבדלים בין המינים(בני אדם וחולדות) אזי הדיון באחוזי הסיכון באוכלוסיה שנראו במחקר פחות רלוונטי לאחוזי הסיכון באוכלוסיה האנושית אלא רלוונטי למובהקות התוצאות, וכאמור אלו מובהקות סטטיסטית.

שיעור הישרדות

לאחר שנתיים של חשיפה, שיעור ההישרדות של הפרטים הזכרים היה נמוך מעט בקבוצת הביקורת בהשוואה לקבוצות החשיפה לקרינת GSM. גם שיעור ההישרדות של הנקבות בקבוצת הביקורת היה נמוך מעט מההישרדות של הנקבות בקבוצת החשיפה של 1.5 ו6 W/kg לקרינת GSM. גם שיעור ההישרדות של זכרים קבוצת הביקורת בחשיפה לקרינת CDMA היה נמוך יותר בהשוואה לכל קבוצות החשיפה. שיעור ההישרדות של נקבות בקבוצת הביקורת היה נמוך משיעור ההישרדות של נקבות בקבוצת החשיפה ל6W/kg בשידור CDMA.

( לפי החוקרים מקרה הסרטן הראשון בחולדות הזכרים התגלה בשבוע 70 , כל שלמרות תוחלת החיים הקצרה מעט של החולדות בקבוצת הביקורת היו צריכים להימצא בהם כבר ממצאים לסרטן או ממצאים קדם מסרטנים, ראו הסבר מלא וקישור בפרק ההתמודדות עם הביקורת על המאמר בהמשך).

השפעות על לידות וצאצאים

בחולדות הרות שנחשפו לאות GSM וCDMA סביב ה900MHZ לא נראתה השפעה של החשיפה לקרינה על אחוז הלידות, מספר הצאצאים בכל שגר ומין הצאצאים. כן הייתה השפעה על משקל העוברים (לפני הלידה ) עד ל 7%-, משקל בעת הלידה היה ב9% נמוך יותר אצל החולדות שנחשפו בהשוואה לקבוצת הביקורת. בתקופת ההנקה משקל הגורים בקבוצות החשיפה לGSM היה נמוך ב8% ובקבוצת החשיפה ל CDMA ב15% (בקבוצת החשיפה של 6 SAR) בהשוואה לקבוצת הביקורת. ההבדלים הללו נטו להתמתן ככל שהניסוי התקדם.

סרטן מוח מסוג גליומה

נביא את טבלאות התוצאות כולל סכימה של מספר הנפגעים בקבוצות החשיפה מול קבוצת הביקורת. אני חושב שהמספרים מדברים בעד עצמם. הטבלאות מחולקות לקבוצות החשיפה, Control = קבוצת ביקורת ללא חשיפה, ושלוש קבוצות חשיפה לכל שיטת שידור GSM וCDMA. בכל קבוצה מצוינים מספר מקרי הסרטן (למשל Malignant Glioma ) או תנאים טרום סרטניים (למשל Glial Cell Hyperplasia). בסוגריים מצוינים האחוזים של התחלואה מתוך האוכלוסיה של הנבדקים באותה קבוצה.יש לציין כי סרטן מסוג גליומה נקשר כבר לשימוש בסלולרי במחקרים אפדימיולוגים בבני אדם (למשל האינטרפון ומחקריו של הרדל). תוצאות מחקר זה מבססות ונותנות תוקף גם למחקרים האפדימיולגים. ביחד הם יותר ממשכנעים ומשקלם גדול יותר מאשר כל אחד בנפרד. 

טבלה מספר 1

בסרטן מסוג גליומה חלו 8 חולדות זכרים בקבוצת החשיפה לGSM, ו3 בקבוצות החשיפה לCDMA.
סה"כ 11 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 0 חולדות חולות מתוך 90 חולדות בקבוצת הביקורת.
תהליכים קדם סרטניים נמצאו ב6 חולדות זכרים בקבוצת החשיפה לGSM ו4 בקבוצת החשיפה לCDMA.
סה"כ 10 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 0 חולדות חולות מתוך 90 בקבוצת הביקורת.

טבלה מספר 1 - מקרי סרטן מוח מסוג גליומה ותהליכים קדם סרטניים בזכרים. שימו לב כי בקבוצת הביקורת לא נראו בכלל מקרי סרטן או תהליכים קדם סרטניים.
טבלה מספר 1 – מקרי סרטן מוח מסוג גליומה ותהליכים קדם סרטניים בזכרים. שימו לב כי בקבוצת הביקורת לא נראו בכלל מקרי סרטן או תהליכים קדם סרטניים.

טבלה מספר 2

בסרטן מסוג גליומה חלו 1 חולדות נקבות בקבוצת החשיפה לGSM, ו2 בקבוצות החשיפה לCDMA.
סה"כ 3 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 0 חולדות חולות מתוך 90 חולדות בקבוצת הביקורת.
תהליכים קדם סרטניים נמצאו ב1 חולדות בקבוצת החשיפה לGSM ו3 בקבוצת החשיפה לCDMA.
סה"כ 4 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 0 חולדות חולות מתוך 90 בקבוצת הביקורת.

טבלה מספר 2 - מקרי סרטן מוח מסוג גליומה ותהליכים קדם סרטניים בנקבות. שימו לב כי גם בנקבות היו מקרי תחלואה אלא שמספר המקרים היה נמוך מאשר בזכרים, ולא נראה יחס מנה תגובה ברור.
טבלה מספר 2 – מקרי סרטן מוח מסוג גליומה ותהליכים קדם סרטניים בנקבות. שימו לב כי גם בנקבות היו מקרי תחלואה אלא שמספר המקרים היה נמוך מאשר בזכרים, ולא נראה יחס מנה תגובה ברור.

סרטן מסוג שוואנומה בלב

סרטן זה מתפתח בתאים שעוטפים את העצבים בלב. התאים הללו נמצאים במקומות אחרים בגוף והם אותם תאים הנפגעים בסרטן מסוג אקוסטיקנרומה שנקשר בעבר במחקריו של הרדל ואחרים כנגרם משימוש בסלולרי.

טבלה מספר 3

בסרטן מסוג שוואנומה חלו 8 חולדות זכרים בקבוצת החשיפה לGSM, ו11 בקבוצות החשיפה לCDMA.
סה"כ 19 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 0 חולדות חולות מתוך 90 חולדות בקבוצת הביקורת.
תהליכים קדם סרטניים נמצאו ב3 חולדות זכרים בקבוצת החשיפה לGSM ו3 בקבוצת החשיפה לCDMA.
סה"כ 6 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 0 חולדות חולות מתוך 90 בקבוצת הביקורת. 

טבלה מספר 3 - מקרי סרטן שוואנומה ותהליכים קדם סרטניים בזכרים. שימו לב ליחס מנה תגובה ב CDMA ובקירוב בGSM.
טבלה מספר 3 – מקרי סרטן שוואנומה ותהליכים קדם סרטניים בזכרים.
שימו לב ליחס מנה תגובה ב CDMA ובקירוב בGSM.

טבלה מספר 4

בסרטן מסוג שוואנומה חלו 2 חולדות נקבות בקבוצת החשיפה לGSM, ו4 בקבוצות החשיפה לCDMA.
סה"כ 6 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 0 חולדות חולות מתוך 90 חולדות בקבוצת הביקורת.
תהליכים קדם סרטניים נמצאו ב0 חולדות נקבות בקבוצת החשיפה לGSM ו3 בקבוצת החשיפה לCDMA.
סה"כ 3 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 0 חולדות חולות מתוך 90 בקבוצת הביקורת.

טבלה מספר 4 - מקרי סרטן מסוג שוואנומה ותהליכים קדם סרטניים בנקבות. יש תחלואה אבל פחות מקרים מאשר בזכרים ואין יחס מנה תגובה ברור.
טבלה מספר 4 – מקרי סרטן מסוג שוואנומה ותהליכים קדם סרטניים בנקבות. יש תחלואה אבל פחות מקרים מאשר בזכרים ואין יחס מנה תגובה ברור.

סרטן מסוג שוואנומה בכלל הגוף 

כאמור התאים הללו נמצאים במערכת העצבים ההיקפית בכל חלקי הגוף. במהלך המחקר אותרו גם סרטנים בתאים אלו לא רק בלב. הטבלאות הבאות מתארות את מספר מקרי סרטן מסוג שוואנומה בכל הגוף בהשוואה ללב.

טבלה מספר 5

בסרטן מסוג שוואנומה שלא באיזור הלב חלו 7 חולדות זכרים בקבוצת החשיפה לGSM, ו4 בקבוצות החשיפה לCDMA. סה"כ 11 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 3 חולדות חולות מתוך 90 חולדות בקבוצת הביקורת.
גם כאשר מתבוננים במספר מקרי הסרטן באיזורים אחרים בגוף ניתן לראות כי בקבוצות החשיפה נפגעו יותר מאשר בקבוצת ביקורת.

טבלה מספר 5 - מקרי סרטן מסוג שוואנומה באיזור הלב, באיזורים אחרים בגוף ובסה"כ.
טבלה מספר 5 – מקרי סרטן מסוג שוואנומה באיזור הלב, באיזורים אחרים בגוף ובסה"כ.

טבלה מספר 6

בסרטן מסוג שוואנומה שלא באיזור הלב חלו 5 חולדות נקבות בקבוצת החשיפה לGSM, ו4 בקבוצות החשיפה לCDMA. סה"כ 9 חולדות מתוך 540 חולדות ובהשוואה ל 4 חולדות חולות מתוך 90 חולדות בקבוצת הביקורת.

טבלה מספר 6 - מקרי סרטן מסוג שוואנומה בכלל הגוף בנקבות בהשוואה לאיזור הלב.
טבלה מספר 6 – מקרי סרטן מסוג שוואנומה בכלל הגוף בנקבות בהשוואה לאיזור הלב.

סיכום התוצאות של הפרסום מ2016 של מחקר ה NTP

לסיכום, נמצאו אחוזים גבוהים יותר של תחלואה אצל זכרים בשני סוגים של סרטן, סרטן מסוג גליומה וSchwannoma (סרטן נדיר בלב, בתאים שנמצאים ונפגעים גם בסרטן ראש מסוג אקוסטיקנרומה ). נמצאה קורלציה חזקה בין רמת החשיפה לעליה בסיכון (יחס מנה-תגובה).בקבוצות הביקורת לא הייתה תחלואה בסרטן מסוג גליומה בכלל ובסרטן מסוג שוואנומה באיזור הלב.

בתמונה - מסקנות המחקר
בתמונה – מסקנות המחקר

משחקים במספרים – לא רק 3% ולא רק 90 עכברים שנחשפו

כאמור הסיכון שנראה במחקר אינו מעיד על הסיכון בבני אדם והדיון באחוז התחלואה שנראה במחקר בא לענות לטענות כאילו נראה סיכון נמוך, כאילו נחשפו רק 90 עכברים (טעות קשה בהבנת המחקר, הופיעה בכמה פרסומים) או כאילו המחקר הראה על תוצאות חלשות.
יש לציין כי החלוקה לקבוצות חשיפה והצגת מספר החולדות החולות (זכרים ונקבות) בכל קבוצת חשיפה ובכל סוג של תחלואה יוצרת רושם כי הסיכון הוא "רק" 3%. ראשית 3% זהו לא סיכון קטן. במונחים של "אחד מ", מדובר על אחד משלושים שיהיה חולה באוכלוסיית הזכרים, אם המחקר היה מייצג נכון את הסיכון גם בבני אדם, המשמעות של 3% ממשתמשי הסלולר הזכרים היא מגפה. כמו כן 3% זוהי ראיה חלקית בלבד המביאה נתון סיכון לסוג אחד של הממצאים הפתולוגיים שנמצאו, ננסה להסביר:
אם נסתכל על מספר החולדות הזכרים החולים לפי סוגי האבחנה הפתולוגית נראה את התמונה הבאה (במקרים שהייתה מובהקות סטטיסטית ושבקבוצת הביקורת לא היו חולים):

  • חולים בסרטן מסוג גליומה – 11 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
  • מצב טרום סרטן מסוג גליומה – 10 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
  • חולים בסרטן מסוג שוואנומה של הלב – 19 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)
  • מצב טרום סרטן מסוג שוואנומה של הלב – 6 מתוך 540 זכרים שנחשפו (קבוצת ביקורת 0 מתוך 90)

אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא סרטני נגיע ל 30 מתוך 540, כ5.5%. כלומר קצת יותר מ1 מ18.
אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא טרום סרטני נגיע ל 16 מתוך 540, כ 2.9%.
אם נחשב את מספר החולדות הזכרים עם ממצא סרטני או טרום סרטני נגיע ל 46 מתוך 540, כ 8.5%, כלומר
קצת יותר 1 מ 12 הושפעו מהקרינה בצורה פתולוגית (או סרטן או קדם סרטני).

משמעות מחקר ה NTP

המשמעות הראשונה של המחקר היא שעד היום הדעה המדעית השלטת בדבר היותה של קרינה בלתי מייננת, בדגש על קרינת רדיו מציוד סלולרי, בלתי מזיקה (מלבד חימום), הינה שגויה מהיסוד. המחקר חשוב ומהווה "שינוי פרדיגמה" בכל הנוגע ליחס לסיכון מקרינה בלתי מייננת. המחקר הוא תמרור עצור מהדהר ומחייב אותנו בבדיקה מעמיקה ושינוי מרחיק לכת של הגופים הרגולטורים, ועדות המומחים, התקנים ואופן השימוש בציוד פולט קרינה בלתי מייננת. המחקר יחייב אותנו להבין טוב יותר את מנגנוני הנזק ואת הסיכון. כמו כן המחקר מחייב אותנו לנקוט פעולות מיידיות לצמצום הפגיעה והכרה בנפגעים.

מה צפוי לנו בהמשך

בתקופה הבאה הקהילה המדעית, המומחים, הפעילים והרגולטורים בארץ ובעולם ילמדו את המחקר. יעלו קולות לכאן ולכאן. מכחישי הנזקים יתחלקו לשני זרמים, הראשונים ינצלו את ההזדמנות שפורסם מחקר מכובד והראה על נזקים, יזנחו את הקונספט החומני ויאמצו את העובדה כי הסלולרי גורם לסרטן (וגם קרינת רדיו על כל סוגיה). הזרם השני יתבצר בעמדותיו רק כדי לא לצאת טועה (ומטעה), יגמד את ממצאי המחקר וימשיך להטעות.
לאחר מכן תתחזק המגמה של מחקרים המראים השפעות, שינויים, ונזקים של קרינת רדיו וכן מחקרים אפדימיולוגים שמראים פגיעה בבני אדם. הסחף יתחזק ובסופו של דבר הדיון האקדמי יוכרע (עוד חזון למועד).
בטווח הזמן הקצר והבינוני יחלו שינויים בתפיסת הסיכון של הציבור, הרגולטורים והממשל את הקרינה מהסלולרים בפרט וקרינת הרדיו לסוגיה השונים ומקורותיה השונים בכלל.

שינויים מתבקשים בעקבות מחקר ה NTP

  1. הגדרת קרינת רדיו מסרטן ודאי בבני אדם על ידי ארגון IARC וארגון הבריאות העולמי.
  2. בחינה מחדש של מחקרים על מנגנוני הנזק של הקרינה.
  3. רפורמה בקבוצת מחקר הקרינה הבלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי. ניקוי הקבוצה מהשפעת התעשיה.
  4. הקמת גוף חדש במקום ICNIRP ששנים קידם את הקונספט החומני ופסל על הסף את האפשרות לנזק ביולוגי מקרינה בלתי מייננת. גוף זה קבע למעשה את כל תקני החשיפה לקרינה בלתי מייננת, את שיטות המדידה ואת הגדרת מכשירי המדידה.
  5. עדכון תקני החשיפה כך שיקחו בחשבון נזק ביולוגי. שינוי שיטות המדידה והגדרת מכשירי המדידה כדי למדוד בהצלחה ציוד פולט קרינה ביתי ומקצועי המשדר בפולסים קצרים (מהירות דגימה גבוהה הרבה יותר של מדי הקרינה).
  6. ביטול פרויקט הWIFI והטאבלטים בבתי הספר.
  7. איסור שימוש בסלולרי בבתי הספר
  8. איסור שימוש בסלולרי וציוד אלחוטי באיזורים ציבוריים, בדגש על בתי ספר, בתי חולים ומקומות בילוי.
  9. הגבלת השימוש בסלולרי בילדים.
  10. עדכון האזהרות וסימני האזהרה על סלולריים וציוד אלחוטי פולט קרינה.
  11. הכרה ברגישות לקרינה כמחלה.
  12. עדכון המערכת הרפואית. עדכון הרופאים.
  13. התחלת תהליכים של צמצום שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי במקומות עבודה, בדגש על בתי חולים ומוסדות ציבור.
  14. עצירת המגמה של שימוש בטכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות בצורה רחבה במרחב האישי, הציבורי, הממשלתי והכלכלי.
  15. הקטנת חשיפת חיילי צה"ל וגופים מקצועיים לקרינת רדיו ומכ"מ.

התמודדות עם ביקורת על מחקר ה NTP

מחקרים רבים לפני המחקר הזה הראו על סיכון וקשר לסרטן ולחשיפה לקרינת רדיו. מה שמיוחד במחקר הזה הוא שהוא מחקר מעבדה גדול מאוד של גוף פדראלי ממשלתי אמרקאי. קשה יהיה עכשיו לגופים כמו ה FDA וה FCC בממשל האמריקאי להתעלם ממנו והם יצטרכו להסתפק בניסיון לגמד את הממצאים, פחות או יותר מה שיעשו מכחישי נזקים, נציגי התעשיה, מכורים לסלולר וספקנים ברחבי העולם. למעשה המחקר הזה מציין פריצת דרך משמעותית ביחוד מכיוון שהמחקר נותן תוקף למחקרים קודמים לפניו שראו את אותו הקשר ואותו הסיכון וכן בגלל שהוא מפריך את התאוריה השגויה כי חוץ מהחימום קרינת רדיו לא יכולה להזיק.
כמובן שזה לא יפריע למכחישי נזקים לנסות לגמד את הממצאים, לא יפריע לחברות הטכנולוגיה והסלולר להמשיך לשווק מוצרים ושירותים פולטים קרינה ולטעון שאין סיכון או שהוא קטן, לא יפריע לציבור המכורים להמשיך להשתמש בלי הכרה (עד שיאבדו הכרה). ולא יפריע למי שלא מאמין, או לא רוצה להאמין, שחשיפה לקרינת רדיו אינה בריאה לצטט מאמרים ופרסומים שמנסים להחליש את המחקר ולשכנע ש"הכל בסדר" וש"אפשר להמשיך להשתמש".
להלן ביקורת לחלק מהדברים שנכתבו בפוסט של "ספקנים" בארץ.
במודגש ספקנות, בפונט רגיל הסבר
1. "רמות החשיפה במחקר גבוהות מאוד ביחס לרמות בשימוש בסלולרי" – רמות החשיפה במחקר נראות על פניהם גבוהות אבל למעשה הוגדרו כדי לחקות את החשיפה הכלל גופית של אדם המשתמש בסלולרי. אומנם התקן לראש עומד על 1.6 ו2 W/KG, אבל זה במרחק של אינטצ' שלם מהאוזן. בפועל אנשים מצמידים את המכשירים לאוזן בזמן שיחה ולגוף בזמן המתנה.
2. "זמן החשיפה ארוך מאוד ביחס לזמן החשיפה של בני אדם" – על פניו 9 שעות ביום זה הרבה, אבל זה די דומה לזמן שמשתמש סלולרי חשוף לקרינה מהסלולרי שלו. הוא מדבר בו כשעה, ובשאר הזמן הסלולרי צמוד לגופו במצב "המתנה" בו הסלולרי ממשיך לשדר כל עוד הוא מחובר לרשת הנתונים הסלולרית. ילדים גם ישנים עם הסלולרי מתחת לכרית. השידורים הללו נעשים כדי לספק מידע לאפליקציות של המכשיר וחושפים את המשתמש המכור רוב היום.
3. "הסיכון שנמצא קטן" – לא נכון, 3% מכלל האוכלוסיה הנבדקת חולים בסרטן שאמור להיות נדיר ולא נראה בקבוצות הביקורות זה לא סיכון קטן. אני מסביר זאת בפרק "משחקים במספרים – לא רק 3%" בדף זה. למעשה מדובר במספרים גבוהים מאוד אם הסיכון שנראה במחקר אכן מיצג את הסיכון בבני אדם. 4. "שיטות השידור ישנות ולא רלוונטיות"  – תקן השידור GSM היה נפוץ בארץ בדור השני בחברות סלקום ואורנג. CDMA לעומת זאת היה בשימוש בחברת פלאפון בדור שני ועליו מבוסס תקן ה UMTS שכל החברות משתמשות בו בדור שלישי. חלק גדול מהציבור בעולם עדיין משתמש בשיטת GSM וחלק גדול משתמש בCDMA או UMTS המבוססת עליה.
5. "מנגנון נזק לא ידוע" – אולי הספקנים למיניהם פשוט לא מכירים את ובמנגנוני הנזק של הקרינה הבלתי מייננת ביניהם גם יצירת ראדיקאלים חופשיים (פרידמן 2007) ופגיעה בדי-אנ-אי(הנרי לאי 1997). מנגנונים אלו מוכרים ונראו כבר במחקרים רבים. המחקר הזה מחזק את האפשרות שפגיעה בדי-אן-אי, אולי על ידי רדיקאלים חופשיים, הביאה לחלוקה המואצת שלהם ולתהליך הסרטני.
6. "ישנם מחקרים רבים המראים שסלולרי לא מסרטן" – ספקנים רבים יעלו ויצטטו מחקרים שהראו לכאורה שהסלולרי לא מסרטן. התייחסתי בעבר למחקרים אלו, שימוש במחקרים פסולים אוו בעייתיים אוו חלקיים אוו מוקדמים מדי כדי להוכיח לכאורה שאין סיכון.
7. "המחקר חלקי ולא עבר ביקורת עמיתים" –  החלק של המחקר שפורסם עבר ביקורת עמיתים והיא פורסמה ביחד איתו בנספחים.  החוקרים התייחסו לביקורת הזו בנספחי המחקר ובתדרוך לעיתונאים.
8. "לא נראתה עלייה בתחלואה בקרב בני אדם בשנים האחרונות למרות עלייה מטאורית בשימוש בסלולרי" – אז זהו שכן נראתה, השאלה מה מחפשים. כאשר מסתכלים על כלל הגידולים בראש אז הנתונים פחות ברורים. כאשר מסתכלים על סרטנים החשודים כנגרמים משימוש בסלולרי כגון סרטן גליומה, סרטן מסוג אקוסטיקנרומה, סרטן בבלוטת הרוק, כולם בדגש על הצד של הראש בו נעשה שימוש בסלולרי, המחקרים מראים על עלייה:

9. "תוחלת החיים של קבוצת הביקורת הייתה קצרה יותר וזה מנע גילוי מקרה סרטן בה שלא הספיקו להתממש" – לגבי העובדה כי בחלק מקבוצות החשיפה הייתה תוחלת חיים גבוהה יותר מאשר בקבוצת הביקורת והטענה כי הדבר השפיע על כך שלא נמצאו חולדות זכרים חולים בקבוצת הביקורת ענה החוקר כי תוחלת החיים בקבוצת הביקורת הייתה נמוכה רק במעט, וכי הגידולים שנמצאו בקבוצות החשיפה נמצאו החל מהשבוע 70 כך שהירידה הקטנה בתוחלת החיים בקבוצת הביקורת לא מנעה מציאה של גידולים. לא רק שלא נמצאו גידולים אלא שלא נמצו תנאים קדם סרטניים.
זה מוסבר באמצע עמוד 3 של תמליל התדרוך המדעי על המחקר (חפשו את המילה Survival ) הנמצא בקישור – http://ehtrust.org/wp-content/uploads/Israel_June-1-2016-NTP-Cell-Phone-Radiofrequency-Radiation-Study-Partial_unofficial-transcript-53-minutes.pdf

בתמונה - ההסבר של החוקר לטענה מספר 9
בתמונה – ההסבר של החוקר לטענה מספר 9

התמודדות עם ביקורת על מחקר ה NTP באנגלית

מספר גופים פרסמו כבר התמודדות עם ביקורות על המחקר בשפה האנגלית, להן רשימת קישורים:

תגובות ופרסומים בתקשורת בארץ לפרסום הראשוני של מחקר ה NTP

תגובות ופרסומים בתקשורת בעולם לפרסום הראשוני של מחקר ה NTP

כותב המאמר: עמיר בורנשטיין
הגהה מדעית וטכנית: ד"ר זמיר שליט"א, MSc רם דישון, MSc מיכאל פלג.
הגהה: אנשים טובים