שאלות-ותשובות-2010-2019-שאלות-61-74

שאלה – האם מסוכן להשתמש במחשב נייד על הבטן או הברכיים?

נשלח 12 ביוני 2014, 15:25 על ידי Amir Borenstein, No Rad   [ עודכן 16 באוג׳ 2014, 11:38 ]

תשובה – המחשב הנייד פולט שדות מגנטיים וחשמליים בתדרים נמוכים ובתדרי ביניים – תופעת לוואי ראשונה היא נימול על העור. אם המחשב הוא אלחוטי אז הוא פולט גם קרינת רדיו – תופעת לוואי ראשונה היא כאבי ראש. אני לא ממליץ לעבוד עם המחשב על הבטן ולא לעבוד במצב אלחוטי. לפרטים נוספים ראו:  שימוש נכון במחשבים   בתמונה – שימוש לא נכון במחשב נייד הגורם לחשיפה לקרינה

שאלה – מהן הסיבות לתסמינים של רגישות לקרינה בעת נהיגה?

נשלח 26 במאי 2014, 13:17 על ידי Amir Borenstein, No Rad   [ עודכן 26 במאי 2014, 13:18 ]

השאלה המלאה – אני מרגיש תחושת נימול, דקירות, תחושת חום וכאבים בכפות הרגליים ואף בחלק התחתון של הרגל, בעיקר ברגל ימין ובעיקר בעת האצה. אחרי נסיעה אחת של 20 דקות יש לי תחושות אלה למשך שעות רבות. מה יכולה להיות הסיבה?תשובה בעיית קרינה בעת נהיגה היא מורכבת וקשה ביחוד לרגישים לקרינה. מיגון קרינה בתוך אוטו הוא בעייתי יחסית. בעיקרון בכל רכב יכולה להיות חשיפה ל3 סוגים של קרינה: 1. קרינה בתדרים נמוכים מהרכיבים החשמליים באוטו (גם באותו רגיל יש רכיבים חשמליים) – יש לבדוק קרינה ברכב ולהבין מהן הרמות. בדרך כלל אין הרבה שניתן לעשות במקרה כזה חוץ מלמכור את האוטו ולבדוק את הרכב החדש לפני הקנייה. 2. קרינה בתדרי ביניים מכל האלקטרוניקה באוטו – קשה למדוד עם מד קרינה ביתי, אפשר לנסות למגן ולראות אם המצב משתפר.  3. קרינה בתדר רדיו-סלולרי מציוד אלחוטי בתוך האוטו ואנטנות בצידי הדרכים – הקרינה הזו יכולה להגיע מאביזרים אלחוטיים בתוך האוטו ואותם ניתן להחליף או לבטל. כמו כן קרינה זו מגיעה מהאנטנות בצידי הדרך, לשם כך יש להשתמש בציוד הגנה אישי ולפעמים אפילו למגן את חלונות הרכב מפני קרינה זו. לפי תיאור התסמינים שלך נראה שהבעיה היא בעיקר מספר 1.  לשם בירור הנושא לעומקו יש לבצע בדיקות קרינה באוטו, מומלץ בעצמך על ידי שימוש במד קרינה ביתי.

שאלה – האם כדאי לרכוש או לשכור ביתדירה ליד אנטנות?

נשלח 26 במאי 2014, 13:16 על ידי Amir Borenstein, No Rad

השאלה המלאה: מצאנו בית להשכרה שבסמוך לו ישנה אנטנה (תורן) של סלקום במרחק של 40-50 מטר. הבית עצמו מצויין אבל עניין האנטנה מטריד אותנו מאוד. בהמשך הרחוב ישנה אנטנה דומה של פלאפון (150 מטר מהאנטנה הראשונה). בעל הבית מוכן להזמין בדיקת קרינה. הבית ב—-. נשמח לקבל המלצה דרככם על מודד. אנו חושבים (גם בלי הבדיקה) לא להסתכן עם קירבה כזו לשתי אנטנות – אשמח מאוד לשמוע דעתכם. יש לנו ארבעה ילדים בגילאים 10, 7, 4.5, 2. תשובה קצרה – לא תשובה מקיפה – מודד קרינה מוסמך עובד לפי התקן הלא מגן של המשרד להגנת הסביבה העומד על רמה שבין 40 ל100 מיקרווואט לסמ"ר. כאמור התקן הזה אינו מגן. אני למשל מרגיש כאבים כבר ברמה של 0.1 ולפעמים ברמות נמוכות יותר.לכן מודד מוסמך יגיד לכם שהכל חוקי והכל בסדר, כמעט בוודאות. כדי לדעת אם יש או אין קרינה וכמה קרינה יש אני ממליץ למדוד קרינה לבד על ידי שימוש במד קרינה ביתי שעלותו דומה לעלות הזמנת מודד מוסמך.בעיקרון במרחקים שציינת, כאשר יש קשר עיין עם האנטנה סביר שתהיה קרינה ברמה של 0.1 ואפילו יותר. מצד שני אם יש לכם מקורות קרינה אחרים כמו טלפון אלחוטי ביתי, טלפונים סלולריים חכמים או ראוטר אלחוטי, אז סביר שיש לכם את אותן רמות קרינה גם בתוך הבית.כאמור מומלץ למדוד קרינה לבד ומומלץ לרכוש מד קרינה טוב ופשוט. באופן כללי מומלץ לצמצם שימוש במקורות קרינה ביתיים ככל האפשר.

שאלה – מה זה ICNIRP?

נשלח 26 במאי 2014, 13:16 על ידי Amir Borenstein, No Rad

תשובה – ICNIRP זו ועדה שקבעה תקנים לחשיפה לקרינה בלתי מייננת, אשר חלק מהחברים בה עובדים ומושפעים מתעשייה האלקטרוניקה, חשמל וסלולר. הועדה מתכנסת מידי כמה שנים בבתי מלון, בעבר בשוויץ ובשנים האחרונות במלטה. אי אפשר להיבחר לוועדה. חברי הוועדה בוחרים את עצמם ומחלקים תפקידים בהתאם לדעותיו של המעומד. התקנים שהם קובעים הם לחשיפה אקוטית בלבד. בקרינה בתדר גבוה (סלולר-אלחוטי-רדיו-מיקרוגל) התקן ומקדמי הביטחון מבוססים על אפקט חום בלבד. בקרינה בתדר נמוך (קווי מתח, שנאיים, מערכות חשמל,ארונות חשמל ומכשירי חשמל ואלקטרוניקה) התקן ומקדמי הביטחון מבוססים על אפקט של הפרעה לשרירים (תנועה בלתי רצונית של השריר), בדגש על הפרעה של שריר הלב.גם בקרינה בתדר גבוה וגם בקרינה בתדר נמוך ICNIRP שוללים את הקיום של כל השפעה ביולוגית של קרינה בלתי מייננת.  יושב ראש הוועדה בשנות ה 90, מיקל רפוצולי, היה באותו זמן בדיוק גם ראש מחקר קרינת הרדיו בארגון הבריאות העולמי (WHO) ותרם לאימוץ התקנים של ICNIRP על יד ארגון הבריאות העולמי כתקנים מוחלטים ויחידים. היום אותו מיקל רפוצלי עובד עבור תעשיית החשמל בארה"ב בתור "יועץ". קוב המדינות בעולם מאמצים את הנחיות של ה WHO ומבססים את התקנים שלהם על התקנים הלא מגנים ביולוגית של ICNIRP.  לגבי רמות חשיפה של ICNIRP, בהשוואה לתקנים אחרים ולהמלצות שלי, לחצו כאן…

שאלה – מהו מד הקרינה הפשוט המומלץ ביותר למודד ביתי מתחיל?

נשלח 26 במאי 2014, 13:15 על ידי Amir Borenstein, No Rad

תשובה – CORNET ED78 שהוא מד קרינה לתדר גבוה (סלולרי-אלחוטי) ולשדה מגנטי בתדר נמוך (קווי מתח, ארונות חשמל, שנאים ומכשירי חשמל). המד מאשר זיהוי מקורות קרינה, זיהוי של חדירת קרינה לבית דרך קירות או חלונות, בדיקה לפני ואחרי מיגון ועוד.

שאלה – איזו תאורה הכי מומלצת לחדרים בבית?

נשלח 26 במאי 2014, 13:14 על ידי Amir Borenstein, No Rad   [ עודכן 7 בדצמ׳ 2015, 18:11 ]

תשובה – תשובה – נורות לד איכותיות בצבע חם-צהוב.  תשובה מעודכנת ל 02/2024 – נורות לד איכותיות בטמפרטורת צבע מתחת ל2700K, לאחר בדיקה של שדה מגנטי, חשמלי וזיהום חשמלי מהנורה. ראו – https://www.norad4u.co.il/emr-reduction-h/electric-lights/ תשובה מעודכנת 07/12/2015 – ממה שאני רואה כיום, הנורות לד שמביאים מסין הן מאוד זולות אבל מצד שני יוצרות שדה מגנטי גדול וזיהום חשמלי גדול יחסית. לכן ההמלצה שלי היא לרכוש בארץ נורות לד ולבדוק כמה ס"מ מהן יש שדה מגנטי (עם מד קרינה) , כמה שפחות יותר טוב. אותו דבר לעשות לגבי הזיהום החשמלי (שוב עם מד מיוחד), לבדוק מה התרומה של כל נורה ונורה שאתם מנסים, כמובן כאשר אין פילטרים בקירות (כי אם יהיו פילטרים אז הם יורידו את הזיהום ולא תראו את התרומה של הנורה. אחרי שבדקתם כמה רונות לד תבחרו את זו שהיא הכי טובה לכם. הקפידו על הארה בגוון חם-צהוב(2700-3000K ולא כחול-קר (6000K). השתמשו גם בנורות ליבון מ60W ומטה כדי ליצור תאורה מאוזנת גם עם אור טבעי (הליבון נותן אור טבעי יחסית).כמו כן השתדלו להרחיק נורות לד לפחות 50 ס"מ מהראש.מנורות שבדקתי, הנורות לד של איקאה (כן איקיאה) והנורות של "תדירן" היו טובות יחסית (מדידות יחסיות – לא מתחייב). תשובה ארוכה 26/05/2014 – קונים כזה – http://dx.com/p/e27-to-dual-e27-light-lamp-bulb-adapter-converter-94131 ואז אפשר לחבר נורה כזו http://dx.com/p/sencart-e26-11w-1080lm-3500k-180-led-warm-white-bulb-white-ac-85-265v-181410 ועוד נורת ליבון של 40 או 25 וואט מה שמאפשר את השילוב בין נורת הLED החסכונית ונורת הליבון בעלת האור הנעים. עושים כך רק לנורה המרכזית של החדר. בנורות האחרות אפשר רק לד. במנורות קריאה עדיף לא לשים לד או פלורסנט קומפקטי. מעל ספריה או משטחי עבודה עדיף להשתמש בפס לדים כאשר ספק הכוח רחוק מהמשתמש.

שאלה – מה מקרין פחות GSM או UMTS?

נשלח 26 במאי 2014, 13:13 על ידי Amir Borenstein, No Rad

המשך השאלה – אני לא מבין אם אתה ממליץ לעבוד עם הדור המתקדם ביותר כי זה מקרין פחות אך אפשר להסביר את זה שבדור הזה הסוללה נגמרת הכי מהר זה מראה על מצב שבו המכשיר "עובד" יותר קשה/הרבה מבחינת האנטנות או הקרינה ולכן הוא פולט יותר וככה גם הסוללה נגמרת מהר יותר… לא? תקן אותי אם אני טועה אני פשוט רואה את הדברים בצורה הכי פשוטה יש מצב שאני פשוט לא מבין 🙂 תשובה – ראשית יש להפריד בין מצב "שיחה" ל"גלישה". כדי שתהיה "גלישה" תקשורת הנתונים צריכה להיות מופעלת. במצב זה הטלפון משדר כל כמה שניות גם בלי שיש שיחות.הסוללה מתרוקנת מאוד מהר כי תקשורת הנתונים שלך עובדת כל הזמן. כבה את ה WIFI ואת ה 3G DATA והסוללה תחזיק לכמה ימים (בהתאם לכמות השיחות וה SMS). כאשר התקשורת נתונים דלוקה הטלפון כל הזמן משדר (בשביל האפלקציות שלו) וכל שידור זה קרינה וצריכה של הסוללה. הטלפון עובד יותר קשה כי הוא מעביר יותר נתונים. כאשר משווים קרינה בשיחה בין מצב GSM (דור שני) למצב UMTS (דור שלישי), בUMTS יש פחות שדה בתדר נמוך ופחות קרינת רדיו.

שאלה – מדוע בטלפונים סלולריים חכמים (סמרטפונים) הסוללה לא מחזיקה הרבה זמן?

נשלח 26 במאי 2014, 13:13 על ידי Amir Borenstein, No Rad

תשובה – טלפונים סלולריים חכמים (סמרטפונים) משדרים רוב הזמן(וחושפים את המשתמש לקרינה רוב היום). השידור מצריך אנרגיה חשמלית הנלקחת מהסלולה. ככל שהמכשיר הסלולרי משדר יותר כך הסוללה תספיק לפחות זמן. כיבוי אופציית הגלישה הסלולרית והאלחוטית (העברת נתונים על גבי הרשת הסלולרית ורשת ה WIFI) תביא לצמצום חשיפת המשתמש לקרינה וזמן סוללה טוב הרבה יותר.כמו כן טלפונים סלולריים חכמים (סמרטפונים) הם למעשה מחשב נייד זעיר ופעולתם מצריכה הרבה יותר חשמל מטלפון פשוט ורגיל.

שאלה – מדוע שימוש באפליקציות גורר שידור וחשיפה לקרינה רוב הזמן

נשלח 26 במאי 2014, 13:12 על ידי Amir Borenstein, No Rad

תשובה – האפלקציות ובכלל זה משחקים, מעבירות מהמכשיר מידע אישי, מידע על המיקום, מידע על פעולות של המשתמש וכן מידע שרלוונטי לפעולתה למאגן נתונים מרוחק על גבי הרשת הסלולרית. כמו כן האפליקציה מעבירה למכשיר עצמו מידע הדרוש להפעלתה. כל העבר המידע מתבצעת על גבי הרשת הסלולרית או רשת ה WIFI ומצריכה שידור לפרקי זמן ארוכים, כמה שניות כל פעם במשך כל היום. שידור זה הוא קרינה והמחיר הוא חשיפה לקרינה וקיצור זמן הסלוללה במכשיר הסלולרי. ההמלצה היא לכבות את תקשורת הנתונים של המכשיר (גלישה סלולרית  או WIFI) מתי שאפשר ואם ניתן לא לאפשר לאפלקציה להעביר נתונים.

שאלה – האם שימוש ב GPS במכשיר הסלולרי גורם לחשיפה לקרינה?

נשלח 26 במאי 2014, 13:11 על ידי Amir Borenstein, No Rad

תשובה – תלוי באפלקציה ובמכשיר. ה GPS עצמו לא מצריך שידור אבל רוב אפלקציות הניווט (כמו WAZE למשל) משדרות רוב הזמן בעת שהן מעבירות מידע ואינפורמציה על גבי הרשת הסלולרית.

שאלה – האם אוזניית אוויר יכולה להגן בעת נסיעה ברכבת או באוטובוסים?

נשלח 26 במאי 2014, 13:11 על ידי Amir Borenstein, No Rad   [ עודכן 19 באפר׳ 2016, 22:13 ]

התשובה הקצרה היא – לאההסבר הארוך יותר מורכב ואנסה לפשטו.הקרינה באוטובוס נובעת מכמה גורמים: משימוש שלך בסלולרימשימוש של אחרים בסלולרימקרינה מאנטנות סלולריות בצידי הדרכים הנכנסת לרכב מקרינה מהראטור האלחוטי אם מותקן ברכב.מהחזרים והחזרות של כל הקרינה מהמקורות הנ"ל הפוגעים ומוחזרים מהמתכת ממנה עשוי האוטובוס אל הנוסעים ואליךהאוזניה מאפשרת לכם להרחיק את הסלולרי בעת שימוש ובכך יכולה, בשימוש נכון, לצמצם את החשיפה שלכם לקרינה המתוארת בנקודה מספר 1. האוזניה אינה מאפשר לצמצם את הקרינה מנקודות 2-5.

שאלה – האם טלפון עם רמת SAR נמוכה הוא בטוח יותר?

נשלח 26 במאי 2014, 13:10 על ידי Amir Borenstein, No Rad

תשובה – לא בדיוק.בגלל חוסר הרלוונתיות של מדד ה SAR (ראה למעלה) לא ניתן לקבוע באופן גורף לכאן ולכאן. המדד מתאר את עוצמת השידור המקסימאלית של המכשיר והשפעת החימום שיש לה על מים.רמת חשיפה של המשתמש האנושי לקרינה תלויה בגורמים רבים שרק אחת מהם הוא עוצמת השידור המקסימאלית של המכשיר. לצורת השימוש בסלולרי (ביד, על האוזן, עם אוזנייה או ספיקרפון), משך השידור מהסלולרי (לא רק בזמן דיבור, אלא גם בזמן גלישה או סתם בזמן מנוחה שהמכשיר נראה שלא עושה כלום אבל עדיין משדר), תנאי השטח (פתוח, חדר, אוטו, רכבת, מעלית ועוד), מיקום (בצמוד לקיר או במרכז החדר), תנאי השירות הסלולרי ולגורמים רבים נוספים יש השפעה על החשיפה של המשתמש לקרינה מהסלולרי שלו.

שאלה – מהו מדד ה SAR

נשלח 26 במאי 2014, 13:09 על ידי Amir Borenstein, No Rad

תשובה – מדד ה SAR הוא מדד שהמציאו למדידת השפעת החום של קרינת הרדיו של הטלפון הסלולרי על הגוף והראש האנושי. המדד אינו מייצג את רמת הסיכון מהקרינה ואינה רלוונטי מבחינה ביולוגית מהסיבות הבאות:המדד מבוסס על אפקט חום בלבד. הרמות המותרות גבוהות מיידי. מבוצע מיצוע של המדידה על פני גרמים של רקמה (שונה בין תקן אירופי לתקן אמריקאי).המדידה מבוצעת בתנאי שידור מקסימליים בלבד. בזמן המדידה המכשיר הסלולרי מורחק 2.54 ס"מ ממודל הראש.המדידה מבוצעת על מודל (בובה) של ראש מפלסטיק המלאה במים עם סוכר ומלח. מודל זה אינו דומה למוח האנושי בו יש איזורים צפופים יותר וצפופים פחות, בו יש אזורים בהם מתפתחת יותר ופחות קרינה ובו יש החזרים מהגולגולת. מכיוון שבעת שידור נפלטת מהטלפון גם קרינה בתדר נמוך (שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך) אשר לא משפיעה מבחינת החום אלא מבחינה בריאותית וזאת בנוסף להשפעות קרינת הרדיו.למידע נוסף על ה SAR לחץ כאן.

שאלה – קרינה מטלפון סלולרי והמטען שלו

נשלח 26 במאי 2014, 13:07 על ידי Amir Borenstein, No Rad   [ עודכן 26 במאי 2014, 13:08 ]

שאלות1. מה מרחק מינימלי הנדרש משקע טעינה של מכשיר סלולרי אל "ראש" מיטה.2. האם יש פתרונות נקודתיים להפחתת הקרינה במצב כזה, כגון בדים חוסמי קרינה? תשובות קצרות1. לא מומלץ לטעון סלולרי ליד המיטה, או בכלל בחדר השינה, אין מרחק בטחון.2. הפתרון לצמצום של קרינת הרדיו מהסלולרי בזמן הטעינה הוא להכניס אותו ל"מצב טיסה" ולטעון אותו לפחות מטר מהמיטה. אין צורך להשתמש במיגון.הסבר מקיףכאשר טעונים סלולרים ישנה קרינה בתדר נמוך מהשנאי ומהמכשיר הסלולרי עצמו (שדות מגנטים וחשמלים מרשת החשמל, וזאת בגלל שהסלולרי והמטען שלו צורכים זרם חשמלי). בנוסף לכך, סלולריים חכמים משדרים במשך חלק מהזמן גם בלי לקיים שיחה או לקבל SMS. האפקלציות במכשיר והמכשיר עצמו יוצרים תשדורות נתונים על גבי רשת תקשורת הנתונים הסלולרית או הוייפיי במשך חלק מהיום והמהלילה.התקשורת הזו יכולה להמשך חלק נכבד מהיממה, תלוי באופן השימוש במכשיר. כמו כאשר טוענים את המכשיר הוא מקבל הספקת חשמל זמינה ולא צריך "לחסוך" בסלולה, ולכן מתאפשר שידור רצוף יותר וחזק יותר מהמכשיר. בזמן השינה רצוי לא להחשף לקרינה בכלל ובגלל זה לא רצוי לישון ליד המכשיר כשהוא עובד.אם המכשיר ב"מצב טיסה" לא יתאפשר שידור כזה בכלל גם לא בשביל שיחה או SMS ואז ניתן לטעון אותו כמטר מהמיטה, אבל רק במצב טיסה. לרגישים במיוחד מומלץ שלא יהיה בכלל ציוד חשמלי בחדר השינה.