היסטורית הפריסה והמאבק בארץ

 
       

בפרק זה נפרט את היסטורית הפריסה והמאבק של וויפי WIFI בארץ. הפריסה בוצעה על ידי מערכת משומנת של משרד החינוך, המאבק על ידי קומץ של פעילים, הורים וילדים.

תוכן העניינים לחצו כאן כדי להצג

התנהלות הדברים בישראל

התנהלות הממשלה בנושא זה בישראל הייתה לא רצינית ומבלבלת. לאורך השנים האחרונות הוקמו כ 3 ועדות בנושא, כאשר אך אחת מהן לא מכירה בהשלכות ובנזקים של חשיפה לקרינת רדיו. למרות זאת ומתוך עיקרון הזהירות המונעת קבעו כל הוועדות כי יש להעדיף אינטנרנט חוטי בבתי הספר.

נראה כי עמדת משדר הבריאות, שהובאה על ידי פרופ' סיגל סידצקי מספר פעמים בצורה לא חד משמעית, היא כי המשרד מתנגד לפריסה של אינטנט אלחוטי בבתי הספר. הדבר בה לידי ביטוי גם במכתב שכתב סגן שר הבריאות (מכהן כשר), הרב ליצמן, בנושא  ובאזהרות משרד הבריאות בנוגע לשימוש בציוד אלחוטי וסלולרי משנת 2010. ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטיליאן גלברג, כתב בהתכתבות עם פעילים "גם לדעתי יש לאסור תקשורת אלחוטית במוסדות חינוך בכל הקשור לחינוך חובה".  גם סיגל סידצקי וגם סטיליאן גלברט התבטעו נגד הפריסה בוועדות השונות מה שלא הפריעה להם לתמוך בפריסה בתצהיריהם לבית המשפט.

לעומת זאת ניכר כי משרד החינוך מעוניין לפרוס ראוטרים ומחשבים אלחוטיים בבתי הספר. הדבר בה לידי ביטוי במספר חוזרי מנכ"ל שפורסמו בשנים האחרונת, אשר במשפט אחד קובעים כי יש להעדיף אינטנט חוטי ובמשפט שני מאפשרים ומגדירים איך להקים רשתות אלחוטיות בבתי הספר. עד היום יצאו שלושה חוזרי מנכ"ל בנושא פריסת הרשתות בבתי הספר.  מכל החוזים ומאופן ביצוע הדברים בשטח עולה ריח חריף של הונאת הציבור. 

בשנת 2012 הגשנו, הפורום לסלולריות שפויה, הנהגת ההורים הארצית, עו"ד דפנה טחובר, הורים ותלמידים בג"ץ בנושא. לבג"ץ הוגשו מחקרים על נזקי הקרינה, חוות דעת של מומחים עולמים, עדויות של הורים המייגצים כ 200 ילדים שנפגעו במערכת החינוך מהקרינה האלחוטית, פרוטוקולים של הוועדות, הוכחות כי הנתונים שהציג משרד החינוך היו שגויים ומגמטיים ופרטים נוספים.  בשנת 2015 קבע בית המשפט כי לא יתערב ונתן את האור הירוק לפריסה (שלא נעצרה לרגע). 

משדר הבריאות -2010 – נייר עמדה בנושא: קרינה אלקטרומגנטית בסביבת התלמיד. 

בנייר עמדה זה מרוכזות ומסכמת עמדות משרד הבריאות, משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, ואפילו עמדתה (יש יאמרו המתחסדת) של חברת החשמל לישראל בנושא חשיפת תלמידים לסוגים שונים של קרינה בלתי מייננת. המסמך נותן סקירה טובה אך מרוכחת של נושא הקרינה כולל ציטוטים מהחלטת הפרלמנט האירופי משנת 2009 (אשר הקדימה את ההחלטה המובאת בסעיף למעלה ואשר הרבה פחות חמורה ונחרצת ממנה). לגבי חשיפת תלמידים קובע מסמך העמדה הישראלי כי (ההדגשה במקור) "יש להנחות בצורה עקרונית את מערכת החינוך כי יש להעדיף טכנולוגיות קיימות בטוחות ופשוטות יחסית כגון חיבור ברשתות קוויות על פני הכנסת טכנולוגית תקשורת מחשבים אלחוטיות כגון WIFI וWLAN." 

לקישור למסמך העמדה לחצו כאן…

מסמך עמדה חדש – 2012

טיוטה של מסמך עמדה חדש של משרד החינוך, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה העמדה בחודש מאי 2012 לעיון הציבור . על המסמך היה ניתן להגיב עד לתאריך 15/05/2012. המסמך סוקר את דעת המשרדים והמלצתהים לגבי שלושה מקורות קרינה בבתי הספר:

  1. טלפונים סלולרים
  2. רשתות אלחוטיות ומחשבים אלחוטיים
  3. מערכות חשמל

בעיון ראשון במסמך נראה המסמך כפריצת דרך משמעותית בהגנה על ילדי בית הספר מקרינה ובצמצום חשיפה. קריאה שניה מגלה כי למעשה מתיר המסמך פריסה של רשתות מחשבים אלחוטיות ושימוש במחשבים אלחוטיים בבתי ספר. זאת על ידי מתן המלצה להשתמש ברשתות מחשבים חוטיות, אך רק השארת אפשרות הבחירה למנהלי בתי הספר (החסרים את היכולת לבחון לעומק את ההשלכות הבריאותיות).  על המסמך, נקודות הקשל בו וקריאה לפעילים ולנפגעי קרינה להגיב עליו: משרד החינוך מבקש את דעת הציבור על פריסת מחשוב אלחוטי

המצב בשטח – קיץ 2012

באמצע חופשת הקיץ (12/07/2012) פורסם הנוסח הסופי של המסמך. במסמך הוכנסו שינויים מינורים, ובפעם הראשונה בישראל ניתנה התיחסות לרגישות לקרינה. המסמך עדיין מאפשר פריסה של WIFI בדלת האחורית.
למרות נייר העמדה של משרד הבריאות, המסמכים הבין משרדיים וכן חוזר מנכ"ל הממליצים על פריסה של רשתות חוטיות, ולמרות החלטת מועצת אירופה משנת 2011, משרד החינוך בארץ החל בבניית חדרי מחשב בבתי ספר שבהם נעשה שימוש ברשתות מחשבים אלחוטיות, ראוטרים אלחוטיים ומחשבים אלחוטיים. כל שנה, יותר ויותר ילדים נחשפים ליותר ויותר קרינה בבתי הספר. סביבת התלמידים שאמורה הייתה להיות מוגנת הופכת לרוויית קרינה יותר ויותר. 
(2011) חולקו מחשבים ניידים למורים בכ 200 בתי ספר. אם חולקו מחשבים ניידים כנראה שגם נפרסו רואטרים אלחטיים. בנוסף בכ 20 בתי ספר מדגמיים חולקו מחשבים ניידים או טאבלטים לתלמידים. על כך בפוסט הבא: פריסת הרשתות האלחוטיות בבתי הספר החלה – תלמידים ומורים מוקרנים
(2012) בקיץ 2012 נפרסו רשתות נתבים אלחוטייים בכ 1500 בתי ספר ברחבי הארץ (על פי הצהרות המשרד עצמו) ומחולקים מחשבים ניידים בחלק מבתי הספר, במימון המשרד, גופים שונים וכן לפעמים על במימון ישיר של ההורים.  

הגשת הבג"ץ – אוגוסט 2012 

באוגוסט 2012, לאחר מיצוי הליכים מול משרד החינוך, עתרו הפורום לסלולריות שפויה, הנהגת ההורים הארצית, עו"ד דפנה טחובר, הורים ותלמידים לבג"ץ כדי לקבל צו זמני לעצירת הפריסה. הצו לא ניתן ובדיון הראשון ( 06/02/2013) ניתנה, על ידי בית המשפט למשרד החינוך, ערכה של 60 יום להקים וועדה חדשה (שלישית במספר) כדי לפתור את הבעיות שהתעוררו בישום החלטות הועדות הקודמות, לכאורה. 
בספטמבר 2013, כמה ימים אחרי תחילת שנת הלימודים, פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל הממליץ על התקנת רשתות חוטיות בבתי הספר, אבל בפועל מאפשר הקמה והפעלה של רשתות אלחוטיות. 

חוזר מנכ"ל – 10/2012

חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא "טכנולוגיות המידע והמחשוב" יצא לאור ב 10/10/2012. המסמך הוא גירסה רפה של המסמך הבין משרדי המובא כאן למעלה. המסמך דן בחשיפה לקרינה מהטלפונים הסלולריים, רשתות המחשבים וכן תשתיות החשמל בבתי הספר. המסמך ממליץ על הקמת רשתות חוטיות אבל לא אוסר הקמה של רשתות אלחוטיות בבתי הספר. לקישור לחוזר מנכ"ל לחצו כאן…


דיון בג"ץ ראשון – 02/2013

בדיון תענה נציגת משרד החינוך לתביעה מוקדמת וביקשה ערכה של 60 יום להקמת וועדה נוספת שתדון בפער בין חוזר המנכ"ל הראשוני לבין המצב בשטח. הוועדה לא כללה נציג מטעם התובעים. "נציג הציבור" בה היה מנכ"ל מלר"ז עמותה הנותנת שירותי בדיקת קרינה מסובסדים לציבור על פי התקן הלא מגן ותוך כדי שימוש במדי קרינה לא רגישים. בג"ץ לא נתן צו להפסקת הפריסה או להפסקת השימוש.

חוזר מנכ"ל – 07/2013 

יולי 2013, מספר ימים לפני הדיון השני בעתירה, הגיש משרד החינוך את חוזר המנכ"ל המעודכן בנושא. שוב בחוזר זה ממליצים על חוטי אבל מאפשרים פריסה של אלחוטי. בחוזר זה נקבע כי לא יפרסו רשתות מחשבים אלחוטיות בגני הילדים וכי תוגבל ההקרנה בכיתות א-ב וכיתות ג.

בג"ץ דיון שני – 18/07/2013

לקראת דיון זה הגישה התובעת, עו"ד דפנה טחובר,  לבית המשפט תצהירים של רגישים לקרינה בניהם הורים לילדים רגישים לקרינה. בדיון שהתקיים ב 18/07/2013 חזר וביקש בית הדין ממשרד החינוך נתונים על הפריסה ועל מספר הילדים הרגישים לקרינה במערכת החינוך. משלא קיבל נתונים מדויקים ממשרד החינוך, ולאחר שהתרשם מתצהירים שהוגשו לו בדבר קיומה של רגישות לקרינה ומתשובת התובעת עו"ד דפנה טחובר לבית המשפט בחייב בית המשפט בהחלטתו את משרד החינוך להגיש לדיון הבא, בגיבוי תצהיר חתום, את מספר בתי הספר בהם הותקנה רשת חוטית, מספר בתי הספר בהם מופעלת למעשה הרשת החוטית, "מספרם של הילדים שיש להם רגישות מיוחדת לקרינה מייננת (טעות במקור). כמו כן יש לפרט מה נעשה, אם נעשה, לשם איתורם של ילדים אלה."

תחילת שנת הלימודים התשע"ד   

מכיוון שבבתי ספר רבים פועלים כבר הנתבים והתקני הקצה האלחוטיים ולא נאסר השימוש בסלולרי צפוי כי (לצערנו) ילדים כבר נפגעו וחלקם סובלים מתסמינים של רגישות לקרינה (כאבי ראש, קשיי ריכוז, הפרעות שינה, החמרה של תופעות אחרות, בעיות זיכרות ועוד) רובם בלי לקשר לנושא הקרינה ובלי לדעת על האפשרות שהתסמינים מופיעים בגלל החשיפה לקרינה. אנו פונים לתלמידים והורים לתלמידים שמפתחים תסמינים אלו בימי הלימוד (וחל שיפור בימי החופשה) ושיש חשש כי הם סובלים מרגישות לקרינה (או "אי סבילות לקרינה) לפנות אלינו כדי שנוכל לסיע להם לפעול לצמצום החשיפה לקרינה וכן שנביא את סיפורם לבית המשפט העליון. אנא, מלאו את השאלות ומסרו פרטים בדף המשנה (לחצו כאן).

הגשת תשובות המדינה לבג"ץ 15/11/2013

ב15/11/2013 הגישה המדינה את תגובתה לבג"ץ. התגובה הורכבה הודעת עידכון של שני עמודים בה מביאים המשיבים נתונים בדבר פריסת הרשת האלחוטוית בבתי הספר, נתונים מהם עולה כי נפרסו רשתות אלחוטיות ברוב בתי הספר בארץ. הנתונים אותם ביקש בית המשפט לקבל בדבר מספר בתי הספר אשר בכיתות בהם נפרסו רשתות קוויות לשימוש התלמידים, בהתאם לחוזרי המנכ"ל, לא סופקו. בנוסף הוגש תצהיר המגבה נתונים אלו. השאלה השלישית של בית המשפט "כמה ילדים סובלים מקרינה יש בבתי הספר ומה נעשה כדי למצוא אותם" נענתה בתצהיר של פרופ' אותמר גרוטו ממשרד הבריאות בו הוא מצהיר כי פנה לפרופ' סיגל סידצקי , אף היא ממשרד הבריאות כדי לקבל חוות דעתה בנושא. חוות הדעת של פרופ' סיגל סדצקי נתנה במכתב הגורס כי רגישות לקרינה אינה מחלה, אינה ניתנת לאיבחון, התסמינים אינם נגרמים מחשיפה לקרינה וכוללת רמיזה יותר מקלה כי מקור התסמינים הוא פסיכולוגי. במכתבה מיעצת פורפ' סיגל סדצקי לטפל בתסמינים ולהפנות את הסובלים לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי וזאת ללא הפסקת החשיפה. 

בתמונה – תצהירה של סדצקי המתרץ אי בדיקה של רגישות לקרינה ודוחה טענות
לתסמינים של רגישות לקרינה בקרב תלמידים (לחץ על התמונה כדי לקרוא)

Prof-Sigal-Sideskys-letter-to-the-ministry-of-health-הורד

הגשת תגובות התובעים לבג"ץ בנוגע לתשובת המדינה 

סמוך לתחילת שנת 2014 הגישו העותרים, עו"ד מיכאל בך ועו"ד דפנה טחובר, את הערותיהם לתשובת המדינה. בתשבותיהם לבית המשפט מגיבים עו"ד מכיאל בך ועו"ד דפנה טחובר לנתונים שהביא משרד החינוך, במסגרת תשובת המדינה מ15/11/2013, כהוכחה נוספת שמטרתו של משרד החינוך הייתה מלכתכילה לפרוס רשתות אלחוטיות וכל חוזרי המנכ"ל והדיונים נועדו לכאורה כדי למשוך זמן וליצור רושם כאילו הדבר נעשה בפיקוח ומתוך זהירות מונעת וכי כאילו מעדיפים רשת קווית. בנוסף עו"ד דפנה טחובר הגישה תצהירים של הורי ילדים רגישים לקרינה במערכת החינוך המתארים את הסבל של הילדים ואת פעולת המערכת לפריסת WIFI בבתי הספר ובהשקטת ההתנגדות של ההורים, וזאת ללא מתן עזרה לילדים שסובלים. כמו כן הביאה עו"ד דפנה טחובר 5 חוות דעת מומחים מהארץ והעולם בנוגע להשפעות של קרינת WIFI ובנוגע לרגישות לקרינה בניגוד לחוות דעתה של פרופ' סיגל סדצקי. בנוסף הגישה עו"ד טחובר רשימה של יותר מ15 מחקרים המתיחסים לקרינת WIFI ולהשפעותיה, כולם עומדים בניגוד לחוות הדעת של פרופ' סדצקי כי אין חומר מדעי בנוגע להשפעה של קרינת WIFI. בנוסף הוגשה חוות דעתו של המהנדס רם דישון בדבר בדיקות הקרינה המבוצעות בבתי הספר בצורה לא נכונה ותוך שימוש במדי קרינה לא נכונים ולא מתאימים. גם עו"ד מיכאל בך וגם עו"ד דפנה טחובר ביקשו שוב מבית המשפט להוציא צו מניעה ולהורות למשרד החינוך להפסיק את הפריסה ואת השימוש בציוד אלחוטי ומקרין בבתי הספר.

הגשת עצומה לבית המשפט

ב 05/01/2014 הגישה הגברת ורוניק דומשלק לבית המשפט עצומה ובה 594 חתימות ו37 מכתבי הורים נוספים, בתמיכה בעותרים בבג"ץ ובבקשה להספיק את ההקרנה של ילדנו בבתי הספר.

ועדת החינוך בכנסת – ישיבה בנושא חשיפת תלמידים לקרינה בבתי הספר – 19/03/2014

בישיבה לקחו חלק אנשי משרדי החינוך, הבריאות, הגנת הסביבה, חברת חשמל, ארגוני הורים, פעילי ציבור בנושא קרינה והורים לילדים שנפגעו מהחשיפה בבית הספר. הדבר החשוב ביותר שקרה בישיבה הזו הוא הבאת סיפורי הילדים שנפגעו מקרינה בפני יושב הראש והמוזמנים. המשפט המסכם את הדברים באופן מדויק הוא משפט אותו קרא בקריאת ביניים המהנדס רם דישון "משרד החינוך מוכן להקריב את הבריאות של הילדים שלנו בשביל גמישות פדגוגית" כשאלה וכהאשמה בפני נציג משרד החינוך נועם קוריאת לאחר שזה אמר כי (ציטוט בקירוב) ."יש לפרוס רשת קווית אך ניתן לפרוס WIFI מסיבות בטיחותיות ולמען גמישות פדגוגית".

  1. סיכום חלקי של אתר הכנסת 
  2. סיכום שלי משמיעה וכתיבה תוך כדי הישיבה 
  3. פרוטוקול

דיון בבג"ץ 23.04.2014 – צו על תנאי

לאחר דיון קצר ולעניין, בית המשפט העליון החליט להוציא "צו על תנאי" נגד משרד החינוך. כלומר על משרד החינוך לנמק (הזדמנות אחרונה) עד 15/07/2014 מדוע לא יוכל להתקין רשת קווית בכל בתי הספר בארץ ולא, יכנס הצו לתוקף ובית המשפט יחייב את משרד החינוך לעשות כך! 
לפרטים נוספים לחצו כאן…
פרוטוקול החלטה

תשובת המדינה על צו על תנאי

המדינה הגישה את תשובתה לצו על תנאי שהוצא. בתגובתה מנסה המדינה לדחות שוב את טענות התובעים ומנסה להסביר את השגיאות בנתונים שהציגה לבית המשפט. כמו כן משנה המדינה את גישתה וטוענת כי רשת אלחוטית תתוקן בכל בתי הספר, זאת בניגוד לכאורה לגישתה בחוזרי מנכ"ל 2013 ו 2012 בהם נכתב שיש להעדיף רשת מחשבים חוטית. את האפשרות להפעיל רשת אלחוטית ושימוש בציוד אלחוטי בכל בתי הספר מצדיקה המדינה בצורך פדגוגי ובכך שרמות הקרינה בבתי הספר יבדקו (בהתאם לתקנים הלא מגנים של משרד הגנת הסביבה). לראשונה תוענת המדינה כי רשת חוטית אינה בטוחה!!!

בקשת העותרים לצו ביניים

לאחר קבלת תגובת המדינה לצו על תנאי הגישו עו"ד מכיאל בך ועו"ד דפנה טחובר בקשות לצו ביניים וזאת כדי להפסיק את הפריסה והשימוש ברשתות ומחשבים אלחוטיים בשטח. זאת כדי להקל על הילדים שכבר סובלים וכן לצמצם פגישה בילדים נוספים. לפרטים נוספים לחצו כאן…

וועדת החינוך בכנסת – דיון בנושא נהלים בתהליך הצטיידות במחשבי לוח (טאבלטים) במשרד החינוך – 18/11/2014

הדיון נערך לאחר ביקורת רבה על כך שמשרד החינוך מכניס מחשבים ניידים וטאבלטים לבתי הספר וזאת בשיטת "הבא את המכשיר שלך"  – Bring Your own device בה נדרשים ההורים והתלמידים להביא את המחשבים שלהם מהבית. עיקר הביקורת שהביא לדיון היה אילוץ הנושא על ההורים, הכנסת מסכים לבית הספר, ופגיעה בעקרון השיוויון בו לחלק מהילדים יש ציוד יקר וחדש ובעוד אלא שידם אינה מסגת משתמשים בציוד של בית הספר בצורה מוגבלת.במסגרת דיון זה הדף משרד החינוך את הטענות השונות ונראה כי אינו מתקוון לתת להן להפריע לו בפריסה. מול טענת פגיעה בעיקרון השיווין, הסביר הד"ר עופר רימון, מנהל מינהל טכנולוגיה תקשוב ומערכות מידע, משרד החינוך,  כי בית הספר מקבל מענקים מיוחדים לרכישת טאבלטים או מחשבים למי שידיו אינה משגת. מול טענת אילוץ הנושא על ההורים הסביר ד"ר עופר רימון כי כדי שהפרויקט יחל יש צורך בהסכמה של 70% מההורים (אל אף שנראה שבחלק מבתי הספר נתנה הסכמה של וועד ההורים). במסגרת הדיון לא נידון  נושא הקרינה. ד"ר עופר רימון חזר על המנטרות שלו כי נושא הקרינה נבדק, מבוצעות בדיקות קרינה וכי הרמות בטוחות. זאת מבלי שניתן לנו הנצגים להגיב כי בדיקות הקרינה לא נכונות, התקן לא מגן והרמות לא בטוחות. לסיכום הדיון בבלוג  לחצו כאן…לפרוטוקול  לחצו כאן..

וועדת החינוך בכנסת  – התמודדות מערכת החינוך עם איום של קרינה אלקטרומגנטית – דיון המשך –  6/1/2015

דיון זה שאמור היה להיות דיון המשך, כלל בתוכו בעיקר דיון על נושא הקרינה בתדר הנמוך ממערכות החשמל, הנתפס על ידי רוב הגורמים כמסוכן יותר וזאת בשל חוסר ההבנה של הסיכון בחשיפה לקרינת הרדיו-סלולר-אלחוטי, בשל המלצות החשיפה לתדר נמוך של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות שהן סבירות בהשוואה להמלצותיהם בנושא קרינת-רדיו-סלולר שאינן מכירות בסיכון. הדיון כלל חזרה על גישת משרד החינוך כי קרינת ה WIFI בטוחה, וכי נעשה כל מאמץ למדוד ולזהות בעיות קרינה בבית הספר. במהלך הדיון חזרנו אף אנו הפעילים וההורים של הילדים שנפגעו על העובדות בשטח בהם תלמידים רבים נפגעו, נפגעים ויפגעו הן מקרינה בתדר נמוך(ממערכות החשמל) והן מהקרינה בתדר גבוה (מהציוד הסלולרי והאלחוטי).לסיכום הדיון בבלוג  לחצו כאן…לפרוטוקול  לחצו כאן..לוידאו של הדיון בוועדה לחצו כאן…

דחיות בקשות העותרים

בקשת העותרים לצו ביניים נדחתה על ידי המדינה, כך גם בקשת עו"ד דפנה טחובר לפרטים נוספים ממשרד הבריאות ובקשתה להנגשת הדיון לה כרגישה לקרינה.

משרד החינוך מסתיר מידע

עו"ד מיכאל בך ביקש לקבל את הרשימה המעודכנת של בתי הספר בהם יש רשת חוטית. בעבר הגיש משרד החינוך רשימה של יותר מ900 בתי ספר בהם לכאורה יש רשת חוטית בלבד בכיתות לכל תלמיד. עו"ד מיכאל בך ביקש את הרשימה וקיבלה רק לאחר איום בפנייה לבית המשפט. לכשה התקבלה הרשימה בוצע על ידי עו"ד מיכאל בך ועל על ידי פעילים,  בדיקה מדגמית בכ10 בתי ספר מתוך הרשימה ונמצא כי באף אחד מהם אין רשת חוטית עד לתלמיד. בחלקם נמצאה אף רשת אלחוטית בכל בית הספר. לקראת הדיון ב11.02.2015 הצהיר משרד החינוך כי הרשימה הייתה "לא מטבית" והצהיר כי כעת ביותר מ500 בתי ספר יש רשת חוטית. גם במקרה הזה ביקש עו"ד מיכאל בך לקבל את הרשימה לידיו וגם במקרה הזה עוקב ונדחה שוב ושוב. גם במקרה הזה התקבלה הרשימה ערב הדיון לאחר איום בנקיטת הליכים. יש לציין שמתוקף חוק חופש המידע ומתוקף הליכי בית המשפט מחויב משרד החינוך לספק רשימה זו עוד בנספחים של הצהרותיו. שוב בדיקה מדגמית הראתה בכמה בתי ספר שנבדקו אין אשת חוטית עד התלמיד, בחלקם רשת אלחוטית וחלקם בכלל בתי ספר דתיים וחרדים שלעולם לא תהיה בהם רשת חוטית או אלחוטית עד התלמיד.  מהתנהגות זו של משרד החינוך עולה טעם רע מאוד של הטעיה ועברה על החוק.

עו"ד דפנה טחובר ביקשה ממשרד החינוך את הפרוטוקולים של הוועדות הבין משרדיות מספר 1 ו2. גם במקרה הזה נדחתה שוב ושוב. שנתקבלו לאחר חצי שנה של בקשות ולאחר איום בנקיטת הליכים, עלה מהפרוטוקולים התנגדות משרד הגנת הסביבה לרשת אלחוטית בבתי הספר וכן הבנת של סיגל סדצקי את הסיכונים בפריסה של רשת זו כולל הופעת תסמינים של "אי סבילות לקרינה" אצל חלק מהתלמידים. כמו כן מכירים גם סידצקי וגם סטילאן כי התקן התרמי אינו מגן ואינו רלוונטי. סטיליאן אף מספר לוועדה כי בדיקות הקרינה בבתי הספר נעשות באופן לא נכון על ידי מדי קרינה שלא מודדים את כל תדרי השידור של הWIFI. 

דיון 11/02/2015 

בדיון זה נכחה לראשונה עו"ד דפנה טחובר שהצליחה להגיע מארה"ב לטובת הנושא, חרף מצב האי סבילות לקרינה שלה. בדיון פנה בית המשפט אל המשיבים ודרש להשלים חומרים ולהשיב לטענות העותרים, ביחוד עותרת מספר 3 (עו"ד טחובר). בדיון הצדיקה עו"ד ספדי, בא כוח המשיבים, את מדיניות משרד החינוך והגדירה אותה כסבירה. עו"ד מכיאל בך ועו"ד דפנה טחובר הדגישו, כל אחד בתורו, את האי סבירות בהתנהגות משרד החינוך, את 200 הילדים שכבר נפגעו (בית המשפט לא הסכים לשמוע עדויות), את חוסר השקיפות של המשרד ואת כוונתו מראש להתקין רק אלחוטי בבתי הספר חרף המלצתו לכאורה להעדיף חוטי.  
בסוף הדיון דרש בית המשפט (שוב ) לקבל תצהירים של המשרד להגנת הסביבה (פרופ' סטיליאן גלברט) ומשרד הבריאות (פורפ' סיגל סידצקי) בדבר השלכות הפריסה של האינטרנט האלחוטי והמחשוב האלחוטי בבתי הספר לפי חוזר מנכ"ל.  על פי הפרוטוקולים של "וועדות המומחים" ועל פי דבריהם בעבר, שתי הדמויות הללו התנגדו לפריסה. דעתה של סיגל סידצקי השתנתה במהלך השנים ודעתו של סטיליאן נשארה אייתנה. הערכה שלי היא המדינה תמצא דרך להציג את דבריהם כתומכים בפריסה תוך כדי אמירת ססמאות ומשפטים שאפשר לפרש בשני אופנים מנוגדים.

פרוטוקול 
החלטה 

הגשת תצהירים של פרופ' סיגל סדצקי ופרופ' סטיליאן גלברג

לפי בקשת בית המשפט הוגשו תצהירים של פורפ' סיגל סידצקי ופרופ' סטיליאן גלברג, בהם הם תומכים בפריסה של WIFI בבתי הספר בניגוד לדעות שהביאו בעבר ותוך כדי שימוש במילים ריקות בדבר הזהירות המונעת והשמירה על בריאות ילדנו. התצהירים נכתבו בשפה דו ערכית ועמומה ולמעשה לא אומרים דברים ברורים. נובע מהם כי סידצקי וסטיליאן תומכים בפריסה של WIFI בבתי הספר ותמיכה זו עומדת בניגוד להצהרותיהם בערב וכן בניגוד לפרוטוקולים של הוועדות הבין משרדיות 1 ו 2. 

ביקורת על התצהירים של פרופ' סיגל סדצקי ופרופ' סטיליאן גלברג

הגשת תגובת התובעים לתצהיריים של פרופ' סיגל סדצקי ופרופ' סטיליאן גלברג

עו"ד מיכאל בך ועו"ד דפנה טחובור הגישו ב 15/03/2015 את תגובותיהם לתצהירי סידצקי וסטיליאן. בתגובות פורטים עו"ד מיכאל בך ועו"ד דפנה טחובור את חוסר ההתאמה בין התצהירים לבין הצהרות המומחים בעבר, כולל פרוטוקולי הוועדות הבין משרדיות, שימוש במילים אמומות, שימוש בתקן התרמי והלא מגן ואי התיחסות להשפעות שאינן תרמיות של קרינת רדיו-WIFI.  עו"ד מיכאל בך ועו"ד דפנה טחובור  טוענים כי התנהגות משרד החינוך אינה סבירה ומבקשים מבית המספט להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט.  

פסק דין – בית המשפט העליון בוחר לא להתערב בפעילות המשרדים ולא עוצר את הפריסה.

בהחלטה מנומקת פוסק בית המשפט העליון ביום 29/04/2015 כי לא יתערב בהחלטות המשרדים ובפעילות. כי לא יאסור את הפריסה של הרשתות האלחוטיות והמחשבים האלחוטים בבתי הספר, בעיקר מהטעמים הבאים:

  1.  בית המשפט בוחר לא להתערב, למרות התשתית העובדתית-מדעית שהוצגה על ידי העותרים בדבר הסיכון בחשיפה לקרינה ממערכות הרשת האלחוטיות.
  2. בית המשפט אינו חושב שהתנהגות המשיבים אינה בלתי סבירה. למרות פריסה רק של רשתות אלחוטיות, למרות הצגת נתונים לא נכונים, למרות הצגת מצגי שווא, למרות שבכל מקום אחר חוץ מבית המשפט הוצג החזון האלחוטי של מערכת החינוך כחזון היחיד.
  3. בית המשפט מבין את דעת המומחים כי אין סיכון ומתבסס על התקן הלא מגן שהממונה על הקרינה עצמו, פרופ' גלברג הודה כי אינו מגן
  4. בית המשפט חושב שמדיניות המשרדים היא מאוזנת וסבירה.
  5.  בית המשפט לא מבין כי משרד החינוך פורס רק רשת אלחוטית וכל הנתונים שהובאו היו מגמטיים ולא נכונים, כפי שהראו העותרים מספר פעמים
  6. בית המשפט משאיר את כל הסכמות ואת כל האחריות על הרשויות המוסמכות.
  7. בית המשפט משאיר לכאורה פתח לפנייה מחדשת אליו באם לא יטפלו המשיבים בתלונות של תלמידים על רגישות לקרינה. אבל בדיון ובפסק הדין קיבל כבר בית המשפט את דעת המדינה (על אף 5חוות דעת מנוגדות ומנומקות של טובי המומחים בעולם בנושא כי רגישות לקרינה היא אמיתית וכי הטסמינים נגרמים מהקרינה). חוות דעת המדינה, אשר נתנה בנושא זה על ידי סיגל סדצקי, כי רגישות לקרינה לא נגרמת מהחשיפה לקרינה, כי התסמינים הם כללים וכי הטיפול בהם אינו כולל הפסקת החשיפה (לדעתם). נשאלת איפה השאלה, מה הטעם בפנייה מחודשת לבית המשפט בנושא הרגישות לקרינה אם זה אינו מכיר בה ומקבל את חוות דעת המדינה בנושא?

לקראית פסק דין לחצו כאן…

על הפסיקה בבלוג – http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=5273436

לקריאה על הפסיקה בהרחבה, באתר זה לחצו כאן…

פוסטים ופירסומים בנושא בארץ (מעודכן ל 13/09/2013) 

 

סרטונים מקוריים בנושא

שידור בריבוי תדרים מראוטר אלחוטי ו3 מחשבים אלחוטייםקרינה בתדר גבוה ממחשב נייד
קרינה בתדר נמוך ממחשב נייד
קרינה מראוטר אלחוטי
ראוטר אלחוטי מקרין כל הזמןקרינה מראוטר אלחוטי במרחקים שונים

כתבות טלוויזיה בנושא WIFI בבתי הספר בישראל ובעולם

  1. כתבה בערוץ 10 על WIFI בבתי הספר – 10/2013
  2. כתבה בערוץ 1 על WIFI בבתי הספר – 08/2013 – איכות נמוכה
  3. כתבה על WIFI בבתי הספר – לילך סונין – ערוץ 2 – 2012
  4. כתבה מתוכנית התחקירים הקנדית 16X9 על WIFI בבתי הספר, כולל ראיונות עם נפגעים – 2010
  5. כתבה מרשת CTV הקנדית 10/2010 – כולל ראיונות עם נפגעים
  6. כתבת טלוויזיה אוסטראלית משנת 2012
  7. כתבת טלוויזיה בריטית BBC PANORAMA (חלק 1 מ2) – 2011
  8. כתבת טלוויזיה בריטית BBC PANORAMA (חלק 2 מ2) – 2011