מהוא פרויקט ה BYOD?
משרד החינוך פורס רשתות אלחוטיות בבתי הספר החל משנת 2010, כאשר החזון הוא להעביר את כל הלימוד ללמידה באמצעות ציוד קצה אלחוטי. אחד מהדרכים (הזולות) לבצע זאת הוא לבקש מההורים לרכוש את ציוד הקצה האלחוטי-סלולרי לילדים. בעולם פועלים פרויקטים דומים אך שם לא נדרשים ההורים לרכוש ציוד מיוחד או לשדרג ציוד קיים אלא פשוט להביא את המחשב, הטאבלט או הסלולרי של הילדים לכיתה. בחלק מהמדינות יש הגבלה רק למחשב (ולא לטאבלטים) באחרות אין.
מהצהרותיו של משרד החינוך עצמו עולה כי כל בית ספר שפורס רשת אלחוטית מקבל מענק של 100000 ש"ח וכל בית ספר שמצתרף לתוכנית ה BYOD מקבל 240000 ש"ח נוספים. בכסף יכול בית הספר להשתמש לפי רצונו, גם ללא קשר לפרויקט או רכישת ציוד מחשבים או רשת. מענקים אלו יוצרים לחץ אדיר על הנהלת בית הספר להצטרף לפרויקט. זאת ביחוד שבניגוד לחוזר מנכ"ל אין העדפה ולא מוצע לבתי הספר שימוש ברשת מחשבים קווית בכיתות.
ניסוי לא מבוקר
נראה איפה כי לא נעשת כל עבודת מדידת הישגים, מחקר פדגוגי או בריאותי בנוגע לפריסה של טאבלטים בבתי הספר ועל השימוש באינטרנט אלחוטי בכלל. למעשה מבוצע כאן ניסוי לא מבוקר שאת תוצאותיו נדע רק עוד כמה שנים לאחר שההשפעה שלו על הילדים תהיה כבר ברורה וכנראה חסרת תקנה.
משרד החינוך עובר על החוק
רכישת ציוד הקצה מבןצעת במסגרת "תשלומי רכישה מרצון". על פי החוק, תשלומים אלו מחייבים הסכמה של 100% מההורים ומוגבלים בדרך כלל ב 250 ש"ח לשנה. משרד החינוך מבקש הסכמה של 70% מההורים לפרויקט ואז הלכה למעשה כופה את הפרויקט על ההורים המתנגדים. בכך עובר המשרד על החוק.
עלויות
ממידע שהגיע אלינו (מכמה בתי ספר בהם מתקיים הפרויקט) עולה כי העלויות מתחלקות לכמה רכיבים:
- מכשיר הקצה – לפחות 1000 ש"ח
- ביטוח – כ 300 ש"ח
- ספרים דיגיטאלים – כ 600 ש"ח
תחזוקת מכשירי הקצה
מכיוון שהשימוש בטאבלטים הוא רב, מכיוון שמניידים אותם מהבית לבית הספר ומכיוון שמדובר כאן בציוד אלקטרוני רגיש, הטאבלטים מתקלקלים ודורשים תיקון. חלק מהתיקונים, אבל לא כולם מכוסים בביטוח. לפעמים יש בעיות של חוסר בחלקי חילוף ועלויות תיקון יקרות. בחלק מהמקרים התגלה כי לאחר שנה של שימוש במכשירים יש צורך לשדרגם או להחליפם במכשיר חדש. ההוצאה החד פעמית התגלתה כהוצאה גדולה חוזרת.
פגיעה בשוויון בין תלמידים
נוצר מצב בבית הספר המשתמשים בפרויקט שלחלק מהילדים יש טאבלט משוכלל וחדש ולחלקם טאבלט ישן ומיושן. כמו כן ישנם ילדים שמקבלים ציוד קצה, בדרך כלל מחשב, מבית הספר כי אינם יכולים להרשות לעצמם רכישה של טאבלט. כמובן יש גם ילדים שיכולים להרשות לעצמם אבל הוריהם מתנגדים לפרויקט. למעשה הפרויקט יוצר עוד הפרדה והבדלה בין התלמידים על בסיס יכולת כלכלית, ונוצר חוסר שוויון ברור בין התלמידים השונים.
הגדלת זמן המסך של התלמידים
מומחים רבים, כמו גם משרד החינוך עצמו, יוצאים בקריאה להגביל את זמן המסך של הילדים. מנגד פרויקט הטאבלטים או BYOD למעשה כופה עוד כמה שעות של זמן מסך על התלמידים בבית הספר. זאת במקום פעילות לימודית חברתית.
קישורים:
- השפעת זמן מסך על בריאות תינוקות, ילדים ונוער – ד"ר גדי ליסק
- הגבלת משך הצפייה בטלוויזיה ובמחשב והשתתפות בפעילות ספורטיבית – האיגוד הקרדיולוגי בישראל
- ילדים וטלוויזיה: הגבלת זמן המסך של ילדך – אתר HEAL
- זמן מסך : עד שעתיים – אתר עשר פלוס
- חוקרים מזהירים מהשפעות הצפייה במסכים על ילדים – דן אבן, הארץ
השפעות על יכולות ומיומנויות התלמיד, הפרעות התנהגותיות, חברתיות, ועוד
הטאבלט הוא מכשיר צפייה ואינו מכשיר לעבודה (לעומת מחשב נייד לדוגמא). הפקודות למכשיר ניתנות על ידי מחוות אצבעות. הגירויים הם חזקים והמשוב החיובי מהמכשיר הוא מיידי וממכר. החשש שמעבר להתמכרות אל המכשיר, ניוון השימוש בטאבלט את מיומנויות הקריאה, הביטוי בכתב ובמיוחד הכתיבה ביד.
קישורים:
- הרמת מסך – כתבתה של קרן ציריאל הררי המראיינת את ד"ר נאוה לויט, כלכליסט.
- כנס הכולל הרצאות על הכנסת הטאבלטים לכיתות וההשפעות על התלמידים, הוד השרון, 06-2015.
- נייר עמדה: מה באמת הבעיה שלי עם הטאבלטים? / תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי 07-2015
שימוש שלא ללימוד
חלק מהתלמידים עושים במהלך השיעורים שימוש שאינו קשור למהלך השיעור (גלישה, משחק , שיחה וכו), זאת לרוב ללא כל יכולת של המורה לבקר את הנושא או לשלוט בסיטואציה. נוצר מצב שחלק מהתלמידים בכיתה אינם לוקחים חלק בשיעור אלא שקועים במכשיר עצמו. בחלק מהמקרים המורים מעדיפים שהתלמידים ישקעו במכשיר מאשר יפריעו למהלך השיעור ולכן לא מעירים על כך. נוצר אם כן מצב בו חלק מהתלמידים מנותקים לגמרי מהכיתה והשיעור.
הורים נגד הורים נגד בית הספר ונגד משרד החינוך
החלוקה של ההורים לאלה שבעד הפרויקט ואלה שמתנגדים לו , מול בית הספר שבדרך כלל בעד ומשרד החינוך ששולח את יועציו לעזור לשכנע את ההורים המתנגדים, גורמת לקיטוב ויריבות בין קבוצות ההורים לבין בית הספר ומשרד החינוך.
קבוצות ודפים של הורים בפיסבוק
הגדלת הקרינה בכיתות
הכנסת טאבלטים אלחוטיים, שהם למעשה עוד 40 מקורות קרינת רדיו-מיקרוגל המשדרים רוב הזמן בתוך הכיתה, לכיתה, תגדיל משמעותית את רמותה החשיפה של התלמידים לקרינה , הן על ציר הזמן והן על ציר התדר, מבלי שרמות אלו יבואו לידי ביטוי בבדיקות הקרינה משום השימוש במדי קרינה לא מתאימים, לא מהירים מספיק ושימוש בטכניקות בדיקה לא נכונות כולל חישוב ממוצעים וביצוע בדיקות הקרינה שלא תחת עומס על הרשת (לרוב הרשת פשוט קורסת שמעמיסים אותה). פועל יוצא מכך, תוצאות המדידה לא ייצגו את החשיפה ויהיו נמוכות מהתקן החומני הלא מגן. למעשה בדיקות הקרינה משמשות כחותמת גומי לאחר הפריסה של טאבלטים ורשתות אלחוטיות בבתי הספר, כדי ליצור רושם אצל ההורים כאילו אין חשיפה לקרינה וכאילו הקרינה בטוחה.
כשלונות פרויקטי האטאבלטים בארץ ובעולם
- הפסקת הפרויקט בבת ים
- לא ממש שיחוק – סיכום שנה לפרויקט הטאבלטים בירושליים – YNET
- הפסקת הפרויקט בלוס אנגלס קליפורניה- ארה"ב
- הפסקת הפרויקט ב18 בתי ספר בגילפורד , ארה"ב
- הפסקת הפרויקט ב14 בתי ספר בפורט-בנד, טקסס, ארה"ב