רמות החשיפה המצויינות על מכשירי קצה (סלולריים, טאבלטים, אוזניות אלחוטיות, מחשבים אלחוטיים ועוד) נקראות מדד ה SAR ומצויינות ביחידות של הספק למשקל – W/KG.
מדד ה SAR הוגדר על ידי ה FCC בארה"ב וICNIRP באירופה. שני גופים מכחישי נזקים ומושפעי תעשיה (הFCC במוצהר וICNIRP בצורה של דלת מסתובבת) הגורסים כי אין לקרינת רדיו שום השפעה בריאותית חוץ מחימום. לכן התקן הזה לא רק שהוא גבוהה מאוד ולא מגן על בני אדם אלא גם כל כולו מבוסס על נחת יסוד זו. גופים אחרים כגון WHO EMF PROJECT אימצו את הSAR. כך למעשה אנחנו מקבלים תקן של תעשיה המומלץ על ידי גופי בריאות לכאורה בין לאומיים. הבעיה שגם ה WHO EMF PROJECT מושפע תעשיה ומחזיק באותה הנחת יסוד כי הקרינה רק מחממת (ראו הסבר על השפעות הגופים בדף התקנים).
מה לא בסדר – מדד ה SAR
- תקן ה SAR מבוסס על הנחת היסוד כי ההשפעה היחידה של קרינת רדיו היא חימום. מה שכבר הופרך על ידי מחקרים כגון ה NTP ואחרים אשר הראו השפעות ביולוגיות ברמות חשיפה שלא גרמו לחימום.
לדוגמא:
– מחקר שסקר 112 מחקרים שמצאו השפעות ביולוגיות החל מרמת חשיפה של 0.0165W/KG הוכיח כי מדד\תקן ה SAR אינו מגן ואינו רלוונטי – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35438055/
– מאמר בנושא של רון מלניק והוועדה הבין לאומית להשפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת –
https://www.norad4u.co.il/studies-h/reports-declarations/#hbsys_ltqnym_ynw_mdy_-_rwn_mlnyq_wh_ICBE-EMF_hwwdh_hbyn_lwmyt_lhspwt_bywlwgywt_sl_qrynh_blty_myynnt
–מאמר של ICBE-EMF מבקר את התקנים הקיימים ואת שיטת המדידה (SAR), ומציע פתרונות לצמצום החשיפה לקרינת רדיו מסלולריים - מדידה על מודל מופשט של גוף וראש הגדולים פיזית מרוב האוכלוסיה – המודל הוא של ראש מבוגר גדול (בעשירון העליון מבחינת הגודל), לא נלקחים בחשבון ראשים קטנים יותר כגון ראשי ילדים, בהם חדירת הקרינה ועליית הטמפרטורה שונים משמעותית.
- המודלים עשויים מפלסטיק במילי של נוזל מבוסס מיים-סוכר-מלח עם מקדם דיאלקטרי דומה לראש תחון או גוף תחון. מעבר לכך אין דמיון בין המודל לגוף עצמו.
א. המודל אחיד מאוד, הגוף מורכב מרקמות שונות והאברים שונים שכל אחד מהם מגיב אחרת לקרינת רדיו. התמיסה מתחממת באופן אחיד אך המוח האנושי אינו אחיד ולכן אינו מתחמם באופן אחיד. ישנם מקומות במוח בהם רמות החימום גבוהות פי כמה מאזורים אחרים.
ב. המודל הוא מפלסטיק ואין הוא מבודד או מחזיר קרינה כמו הגולגולת האנושית. תכונות החסימה והחזרת הקרינה של הגולגולת גורמות (בנוסף לצפיפות משתנה של המוח) ליצירת "אזורים חמים" בתוך המוח, המתחממים הרבה יותר מאיזורים אחרים. - המדידה מתבצעת בממוצע לשש דקות . בפועל זמן השימוש ארוך יותר אצל רוב האנשים
- חישוב הרמה הוא ממוצע לגרם או 10 גרם רקמה. זאת כאשר קיימים איברים בגוף קטנים מכך והם לא באים לידי ביטוי באנליזה כזו.
- בתקן ה SAR לא נלקחת בחשבון חשיפה של המשתמש לשדות חשמלי ומגנטיים בתדר נמוך הקיימים בעת הצמדה ודיבור בטלפון סלולרי ואשר להם השפעות בריאותיות נרחבות. רמות השדה המגנטי צמוד לסלולרי GSM בזמן שיחה יכולות להגיע לכמה מאות מיליגאוס (מעל 2 מיליגאוס נראתה עליה בסרטן דם אצל ילדים).
- מדידת הSAR מבוצעת כאשר המכשיר הנבדק מופעל כך שהקרינה ממנו תהיה מקסימלית ורציפה ובסוג תקשורת יחיד. זהו תנאי שלא מתקיים בשטח. בו המכשיר משדר בעוצמות משתנות, בפולסים, במגוון שיטות שידור ותדרי שידור.
- המדידה מתבצעת כאשר הסלולרי במרחק של בין 5 מ"מ ל20 מ"מ (לבחירת היצרן) מהמודל. מה שמוסיף חופש במדידה ולא רק שלא נכון למצב בשטח (בו רוב האנשים מצמידים לראש את הסלולרי בעת שיחה) אלא גם יוצר חוסר אחידות בין המדידות.
- נחשפו מספר רב של מקרים (ראו PHONEGATE כאן למטה) בהם רמות הקרינה שנמדדו ממכשירים שנרכשו בשוק היו גבוהות מהצהרות היצרן.
האם מדד ה SAR טוב מספיק כדי להשוות בין מכשירים שונים?
באין מדד אחר התשובה היא כן, אבל באופן מוגבל מאוד. זאת בגלל שבשטח יש גורמים נוספים שמשפיעים על החשיפה שלכם מהמכשיר עצמו. בסלולרי למשל יש משמעות גדולה לאיזו רשת נותנת לכם שידור. מכשיר סלולרי אחד יכול לתת רמות שונות של קרינה, כאשר הוא מחובר לרשתות שונות (ספקים שונים), כאשר המכשיר מוחזק באופן שונה, וכאשר הוא מופעל בצורה שונה ואפילו במקום שונה. כך שעקרונית יכול להיות שהחשיפה בפועל ממכשיר שהרמה המוצהרת שלו היא 1.2W/Kg , כאשר הוא מורחק מהגוף , מוחזק בלי להפריע לקליטה שלו ובשטח פחות, תהיה נמוכה יותר החשיפה בפועל של מכשיר שהרמה המוצהרת שלו היא 0.3W/Kg שמופעל במקלט או ממ"ד או מקלט, מוחזק קרוב לגוף ובצורה שמפריע לו לקלוט. לכן לדעתי יש משמעות הרבה יותר גבוהה לצורת השימוש על החשיפה מאשר למדד הSAR (ראו פרק על צמצום חשיפה מהסלולרי ) ולכן יש המדד לא כל כך מתאים אפילו להשוואה בין שתי מכשירים. ובכל זאת , באין מדד אחר ניתן להתייחס אליו בערבון מוגבל.
סרטון הסבר על הSAR ואופן המדידה
מדידות בלתי תלויות מראות כי הצהרות היצרנים נמוכות מהקרינה בפועל – PHONEGATE
הגדרות מדד הSAR מאפשרות ליצרנים לבצע את הבדיקה במרחק של בין 5-20 מ"מ מהמודל. דרגת חופש זו מאפשר ליצרנים להצהיר על רמות חשיפה נמוכות ממה שיש כאשר מצמידים את הסלולרי לגוף.
בשנים האחרונות מדווחות שוב ושוב כי בדיקות מקצועיות של SAR על מכשירים שנקנו בשטח והוכנסו למעבדה ונבדקו לפי התקן, הראו על רמות חשיפה גבוהות מהמוצהר על ידי היצרנים.
מדובר על שערוריה מקצועית שזכתה לשם PHONEGATE. הנושא מובל על ידי גוף צרפתי בשם דומה ועל ידי ה NHT.
יש גוף בצרפת שמדד מעל 600 מכשירים שונים ונכון לעכשיו מצא חריגות ביותר מ300 מכשירים. ראו –
https://data.anfr.fr/anfr/visualisation?id=ad8014ec-f631-450e-a259-799188714ef9
מאמר שפורסם ב IEEE מצביע על שגיאות בלפחות 13 מכשירים של חברות שונות – https://ieeexplore.ieee.org/stamp/stamp.jsp?tp=…
כאמור היו גם בדיקות בארץ על ידי פרופ' מוטי חרדים מהמכון הטכנולוגי חולון, אבל כרגע אני לא מוצא את המקור.
כמה מכשיריים כבר הוחזרו מהשוק בשלב הממצאים המטרידים:
- https://norad4uh.blogspot.com/2018/05/phonegate.html
- https://norad4uh.blogspot.com/2018/04/phonegate.html
לסיכום
מדד הSAR אינו רלוונטי משום שהוא בודק רק עליה של טמפרטורה בתוך מודל ראש פלסטיק עם מים ומלח. המדד מתייחס לממוצע על פני זמן שיחה של 6 דקות בלבד. המודל הוא בגודל של ראש אדם הנמצא בעשירון העליון מבחינת גודלו. במדד הSAR לא נלקחות בחשבות רמות השדות המגנטי והחשמלי בתדר נמוך. לכן ה SAR הינו נתון שנוי במחלוקת אשר לפי דעתי אינו מייצג את רמות הקרינה האמיתיות אליהם נחשף המשתמש, אבל בהיעדר מדד השוואתי אחר משתמשים בו בכל העולם. יש לציין כי הSAR אינו מדד רפואי ואינו מיצג ביטחון או סכנה, אבל הוא בהחלט מדד השוואתי שיאפשר לצרכן להבדיל בין מכשיר שיכול לחמם יותר למכשיר שיכול לחמם פחות.