כן מגן על התעשיה
בפרק זה נסביר על תקנים והמלצות לחשיפה לקרינה בלתי מייננת, נסיבר מי קבוע אותם, על מה ביססו את התקנים וניתן אפילו את ההמלצות שלנו לחשיפה.
כאשר באים ללמוד על התקנים, יש בעצם דבר אחד שצריך להבין, התקנים גבוהים ולא מגנים על הבריאות של בני האדם. המטרה שלהם להגן על התעשיה והמזהמים ולא עלינו. בסרטון הבא אסביר ואמחיש את הנושא
קישור לסרטון – https://youtu.be/Es0ajoG2A3A
עדכון מרץ 2020 – ICNIRP שחררו לציבור תקן מעודכן שכולל את התדרים הגבוהים של דור חמש. לכאורה התקן מבוסס יותר ובטוח יותר. בפועל לא היה שינוי בדעה שלהם ובביסוס שלהם על נזקי חום בלבד. התקן עדיין גבוהה ומגן על התעשיה – ראו – https://www.norad4u.co.il/2020/03/30/3047/ וראו מחקרים נוספים בהמשך דף זה).
הבסיס לתקני החשיפה אינו בריאותי!
האם הייתם מסכימים לקבל תקן לעשן או זיהום אוויר, בו הרמה תחשב טובה כל עוד אתם לא נחנקים למוות תוך כמה דקות?
האם הייתם מסכימים לקבל תקן למים שבהתאם אליו המים היו נחשבים טובים לשתייה כל עוד אתם לא מקיאים אותם מייד?
זה בדיוק מה שקורה היום בתחום הקרינה הבלתי מייננת (הן בקרינה סלולרית-אלחוטית והן בקרינה בתדר נמוך מרשת החשמל).
התקנים הבין לאומיים (וגם אלו הנהוגים במדינת ישראל) נקבעים ומומלצים על ידי גופים לכאורה בלתי תלויים, אך למעשה מושפעיים מתעשיות יצור והולכת החשמל ותעשיות הסלולר והציוד האלחוטי.
התקנים מבוססים על נזקים מיידים ולא על נזקים בריאותיים ארוכי זמן או השפעות ביולוגיות!
למעשה התקנים מבוססים על הנחת היסוד השגויה כי לקרינה בלתי מייננת אין השפעות ביולוגיות ובריאותיות ארוכות זמן בכלל.
בכל הקשור לקרינת רדיו, הנחת היסוד השגויה טוענת כי ההשפעה היחידה האפשרית היא חימום רקמות המתקיים ברמות מאוד גבוהות
(גבוהות בכמה סדרי גודל מרמות בהן מתקיימות ההשפעות הביולוגית והבריאותיות של קרינה זו, ראו רפרנסים בהמשך דף זה).
על בסיס התקן הזה מבוססות כל בדיקות הקרינה, ניתנים כל האישורים להקמת מוקדי שידור והפעלתם,
ונבנה מצג שווא של "הכל בשליטה" ו"הכל בסדר".
בתנאים הקיימים היום, התקנים הנהוגים בארץ לחשיפה לקרינה בלתי מייננת (בדגש על קרינת רדיו), משרתים את האינטרסים של התעשיה והמזהמים, ולא מגנים על הציבור.
רוצים לדעת יותר?
אתם במקום הנכון!
בעמוד זה באתר אסביר איך הגיע התקן לעולמנו, מי קובע אותו, מי משפיע עליו, איך מתקבלות ההחלטות על התקן, מה נלקח בחשבון ומה לא. בעמוד זה אמליץ, בצורה חברית ולא מחייבת, גם על רמות חשיפה שלדעתי מספקות יותר הגנה מבחינת נזקים והשפעות ארכות זמן.
בקיצור רב – תקני בטיחות והמלצות לרמות חשיפה
- בתדר נמוך (2000 מיליגאוס – קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי) ותדר גבוה (400 -1000 מיקרו וואט לסמ"ר – קרינת רדיו-סלולר-מיקרו) התקן של ICNIRP הוא לחשיפה קצרת זמן (שניות) בלבד.
- ICNIRP לא מכירה בשום השפעה ביולוגית ארוכת זמן של קרינה בלתי מייננת לסוגיה ולכן התקנים שלה לא מגנים על הציבור.
- בתדר נמוך (קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי) ההמלצות בארץ (2-4 מיליגאוס ממוצע ל24 שעות) לוקחות בחשבון את הסכנות ארוכות הזמן של הקרינה.
- בתדר גבוה (קרינת רדיו-סלולר-מיקרו) ההמלצות בארץ (40-100 מיקרווואט לסמ"ר) מבוססות על תקן ICNIRP ואינן לוקחות בחשבון שום אפקט ביולוגי. לדעתי המלצות אלו אינן מגינות על האזרחים.
- כל אחד מאיתנו צריך אם כן להחליט לבד לאיזה רמות קרינה הוא מוכן להיחשף.
ההמלצות שלי לחשיפה לקרינה בלתי מייננת
תדר נמוך – להשתדל לא לעבור 2 מיליגאוס, בלי ממוצע. למצוא מקורות קרינה, להרחיקם, להתרחק מהם או למגנם.
תדר גבוה – לרגישים לקרינה להשתדל לשהות ברמות נמוכות מ 0.00005 מיקרו וואט לסמ"ר (0.0005 מיליוואט למטר רבוע). לאנשים שלא מרגישים בכאבים או תסמינים להשתדל לא לעבור 0.004 מיקרו וואט לסמ"ר (0.04 מיליוואט למטר רבוע). למצוא מקורות קרינה, להחליפם בתחליפים נמוכי קרינה או להפסיק שימוש בהם. במקרה של חדירות קרינה לבית מהחוץ או השכנים למגן עד לקבלת ערך נמוך מספיק. יש לציין כי השפעות ביולוגיות נגרמות גם מתחת לרמה של 0.004 מיקרו וואט לסמ"ר ולכן הרמה הזו היא רק פשרה.
ראו גם פרק מיוחד בנושא – NTAL
ולנושא בהרחבה…
ההיסטוריה של התקנים לחשיפה לקרינת רדיו – ראיון והסברים עם ד"ר פול בן ישי
קישור – https://youtu.be/eg129gjfMfg
תקן חומני (השפעות חום בלבד) הסף הבריאותי(שאינו בריא) והסף הסביבתי(שגם לא בריא)
תקן הוא מונח בעייתי. למעשה הוא מספר שרירותי שנקבע על ידי כמה "מבינים בדבר" אשר העריכו כמה קרינה זה בסדר וכמה זה "יותר מידי". בקביעת התקן מעורבים לעתים שיקולים כלכליים, טכניים ובלתי ראויים. לפעמים כאשר לא ניתן טכנית לעמוד בתקן, או שהעמידה בו תגרור עלויות כספיות, התקן "מוזז בעדינות" כדי לרצות את כולם ולחסוך כסף. התקנים הבין לאומיים והשערורייתיים לקרינה בתדר רשת החשמל (2000 מיליגאוס) ולקרינה בתדרים גבוהים (400-1000 מיקרו וואט לסנטימטר בריבוע) עומדים על מספרים גבוהים מאוד ולוקחים בחשבון רק נזק ברור ומידי לגוף חיי ולא לוקחים בחשבון כל השפעות ארוכות טווח. גופים מסוימים יעשו בתקנים הללו שימוש גורף, ללא הסבר המהות האמיתית של התקן והמגבלות שלו.
בארץ המשרד להגנת הסביבה קבע המלצות לגבי רמות חשיפה לקרינה. בתדר נמוך קבע המשרד המלצה שרירותית לא לעבור רמה של 10 מיליגאוס, לאחר כמה שנים שינה את ההמלצה ל2 מילגאוס (בעקבות קביעת IARC ב 2001). בשנת 2004 אימץ את מסכנות וועדת מומחים (בוועדה להבנתי לא כיהנו מומחים שמכירים בסיכון הבריאותי של חשיפה כרונית לשדה מגנטי בתדר נמוך, למעט סטיליאן) להמליץ על רמה של 4 מיליגאוס בממוצע ל 24 שעות ו2 מיליגאוס בממוצע לשנה, שוב באופן שרירותי. לפחות בתדר נמוך ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה קרובה לרמה בה מתחיל נזק ארוך טווח, מה שאי אפשר להגיד על תקן המשרד בתדר גבוה. בתדר גבוה קבע המשרד קובע תקן ישראלי שרירותי המתבסס על התקן החומני (השפעות חום בלבד) של ICNIRP. התקן הישראלי המכונה "הסף הסביבתי" הוא למעשה 10% מהתקן של ICNIRP המכונה משום מה "הסף הבריאותי". יש לציין כי גם התקן של ICNIRP וגם התקן של המשרד להגנת הסביבה הם תקנים המבוססים על אפקט חום של הקרינה ואינם לוקחים אף אחת מההשפעות הביולוגיות של הקרינה ברמות נמוכות בכמה סדרי גודל מהתקנים הללו. מטרת התקנים הללו אינה להגן על הציבור אלא ליצור מצג שווא כאילו העניין בטיפול וכאילו רמות הקרינה להן חשף הציבור הן תקינות ולא מזיקות. בפועל הן התקן הישראלי והן התקן של ICNIRP גבוהים ולא מגנים.
הסף הסביבתי והבריאותי מוסברים באתר החדש של המשרד להגנת הסביבה –
https://www.gov.il/he/Departments/General/non_ionizing_radiation
ביקורת על ICNIRP ועל קבוצת מחקר קרינה בלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי
- מחקר מ2022 – התקן של ICNIRP מבסס בעיקר על מאמרים של חברי ICNIRP ואינו עומד בעמות מידה של תקן מבוסס מדע- https://www.norad4u.co.il/2022/06/30/6960/
- about EMF study group(EMF Project) conflict of interest
- about ICNIRP conflict of interest
- ניגוד עיניינים בICNIRP – https://www.norad4u.co.il/2020/07/20/3955/
- ICNIRP מועדון חברים סגור -דריוס לזינסקי
- “The International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection: Conflicts of Interest, Corporate Capture and the Push for 5G.”
- 2016 – עצומה בין לאומית של מדענים וארגונים קוראת לשלול את המנדט מהוועדה הבין לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת ולכונן תקנים מגנים.
על העצומה – https://norad4uh.blogspot.com/2018/11/blog-post.html
קישור – http://www.iemfa.org/emf-scientist-appeal-to-the-united-nations/ - וועדת המומחים לקביעת המלצת חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך – https://www.gov.il/BlobFolder/guide/radiation_of_electrical_frequency/he/radiation_non_ionizing_vadat_mumchim.pdf
- מאמר של ד"ר לנהרד הרדל על ניגוד העניינים והשפעת התעיה על גופים כמו ICNIRP וה EMF PROJECT WHO
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5504984/ - מאמר בנושא של רון מלניק והוועדה הבין לאומית להשפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת –
https://www.norad4u.co.il/studies-h/reports-declarations/#hbsys_ltqnym_ynw_mdy_-_rwn_mlnyq_wh_ICBE-EMF_hwwdh_hbyn_lwmyt_lhspwt_bywlwgywt_sl_qrynh_blty_myynnt - התקן של ICNIRP מ2020 הוא שכונה, מצטט בעיקר מאמרים שחברי הוועדה היו שותפים בהם ולא מחקרים שמראים נזקים או תחלואה –
https://www.norad4u.co.il/2022/06/30/6960/
מתוך התקן של ICNIRP עמוד 496
"BASIS FOR LIMITING EXPOSURE – לוקחים בחשבון רק נזק מיידי!!!
These guidelines for limiting exposure have been developed following a thorough review of all published scientific literature. The criteria applied in the course of the review were designed to evaluate the credibility of the various reported findings (Repacholi and Stolwijk 1991; Repacholi and Cardis 1997); only established effects were used as the basis for the proposed exposure restrictions.Induction of cancer from long-term EMF exposure was not considered to be established, and so these guidelines are based on short-term, immediate health effects such as stimulation of peripheral nerves and muscles, shocks and burns caused by touching conducting objects, and elevated tissue temperatures resulting from absorption of energy during exposure to EMF. In the case of potential long-term effects of exposure, such as an increased risk of cancer, ICNIRP concluded that available data are insufficient to provide a basis for setting exposure restrictions, although epidemiological research has provided suggestive, but unconvincing, evidence of an association between possible carcinogenic effects and exposure at levels of 50/60 Hz magnetic flux densities substantially lower than those recommended in these guidelines.
http://www.icnirp.org/cms/upload/publications/ICNIRPemfgdl.pdf
על מה מבוססים התקנים לפי תדרים – מתוך מסמכי הצדקה של התקן של ICNIRP עמוד 508
"Basic restrictions Different scientific bases were used in the development of basic exposure restrictions for various frequency ranges: ● Between 1 Hz and 10 MHz, basic restrictions are provided on current density to prevent effects on nervous system functions; ● Between 100 kHz and 10 GHz, basic restrictions on SAR are provided to prevent whole-body heat stress and excessive localized tissue heating; in the 100 kHz–10 MHz range, restrictions are provided on both current density and SAR; and ● Between 10 and 300 GHz, basic restrictions are provided on power density to prevent excessive heating in tissue at or near the body surface"
מתוך מסמכי הצדקה של התקן של ICNIRP עמוד 508
כאן כבר אומרים במפורש, התקן לתדר נמוך מונע השפעה על תפקוד עצבים, בתדר גבוה 100KHZ-10GHZ מונע חימום של כל הגוף או חימום מקומי, תדרים גבוהים מאוד 10GHZ ועד 300GHZ ממונע חימום רקמות בצמוד לפני השטח של הגוף.
ICNIRP מודים – התקנים לא מגנים
“Some guidelines may still not provide adequate protection for certain sensitive individuals nor for normal individuals exposed concomitantly to other agents….”
מתוך מסמכי הצדקה של התקן של ICNIRP עמוד 546
למה טוב התקן של ICNIRP והתקנים המבוססים עליו?
מה יועיל תקן זה אם האדם הנחשף לקרינה נחשף לערך נמוך מהתקן (אך עדיין גבוה) במשך מספר שעות ביום, כל יום למשך מספר שנים?
מה יועיל התקן לאדם רגיש לקרינה (בין ביודעין ובין שלא) אשר חשיפה לקרינה נמוכה מהתקן גורמת לו לכאבי ראש, סכרת, בעיות נירולוגיות, התקפי אפילפסיה, עייפות כרונית ועוד צרות ותחלואים? מה יועיל התקן לאדם אשר נחשף מספר שנים לקרינה נמוכה מהתקן וחלה בסרטן כתוצאה מחשיפה לקרינה זו?
יש מקרה אחד בו התקן תמיד מועיל. כיום התקן מועיל מאוד כתירוץ. כל פעם שמועלות טענות כאלה ואחרות על קרינה, בא הגוף המקרין ואומר כי "הכול בסדר" וכי "אין סיבה לדאגה" והמקור (אנטנה, טלפון סלולרי, טלפון אלחוטי, קו מתח גבוהה, שנאי של חברת חשמל ועוד) מקרין פחות מהתקן. למשל, יש מספר גורמים בישראל אשר רואים במספר הגבוה והמופרז של 1000 מיליגאוס כתקן לכל דבר ולכל משך של זמן. חברת החשמל למשל מתייחסת למספר הזה כתקן לכל דבר. גם אם תגישו להם תוצאות בדיקה המראות קרינה בעוצמה של 20 מיליגאוס, אשר מקורה במתקן שלהם, חברת החשמל תטען שהכול בסדר, וזאת כאשר שהייה ממושכת ואפילו לפרק זמן של חצי שעה, ברמת קרינה של 20 מיליגאוס, אינה מומלצת.
מי זה ICNIRP ואיך ההמלצות שלה הפכו ל"תקן עולמי"
ICNIRP זו וועדה של מומחים מהעולם, חלקם עבדו עבור התעשיה (תעשיית החשמל, אלקטרוניקה, אלחוטית, סלולרית), חלקם עובדים עבורה וחלקם יעבדו. גוף זה מתכנס בבתי מלון, בעבר בשוויץ ולאחרונה במלטה. מדי פעם בודק את הקביעות של גופים הנדסיים כגון ה IEEE, ומאשרר את הקביעות של עצמו על סמך סקירות מדעיות, יש יאמרו חלקיות. הגוף קובע תקנים שלא לוקחים בחשבון שום נזק ביולוגי כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת וכך גם כותב במסמכיו. במשך שנים רבות ראש הגוף היה ד"ר מיקל רפוצלי, מדען שקיבל מימון מהתעשייה והיום הוא יועץ של תעשיית יצור והולכת החשמל בארה"ב.
ראו גם ניגוד אינטרסים ב ICNIRP – הוועדה הבין לאומית שקובעת את התקנים לחשיפה לקרינה בלתי מייננת
השפעת התעשייה על קבוצת EMF PROJECT בארגון הבריאות העולמי
בשנת 2005 היה אותו מיקל רפוצלי גם ראש קבוצת המחקר בנוגע לקרינה בלתי מייננת של ארגון הבריאות העולמי. קבוצה זו קיבלה את חצי מהמימון שלה מהתעשייה ואישרה את התקנים של ICNIRP כהמלצה של ארגון הבריאות העולמי. החל משנת 2006 ועד היום מנהלת את הגוף הזה, סגניתו בעבר של ד"ר מיקל רפוצלי, ד"ר אמלי ואן-דבנטר שהיא מהנדסת במקצועה ואת עבודת הדוקטורט שלה עשתה במימון התעשייה. הגוף הזה פועל כבר שנים כדי לעקב כל תקינה חדשה מבוסס השפעות ביולוגיות ומבסס את המדיניות שלו על ההנחה השגויה כי אין שום סיכון מחשיפה לקרינה בלתי מייננת חוץ מחימום (בקרינת רדיו) והשראת זרמים על העצבים(בשדה מגנטי בתדר נמוך) וזאת למרות המדע המראה אחרת. כמו כן קבעה בעבר קבוצה זו כי רגישות לקרינה אינה נגרמת מקרינה. כך למעשה הגיעה ההשפעה של התעשייה עד ביתכם, בחסות תקנים גבוהים ולא מגנים ותוך כדי הכחשה של רגישות לקרינה. גם ICNIRP וגם קבוצת מחקר הקרינה הבלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי EMF PROJECT, חשודים בניגוד אינטרסים קשה ובהשפעה קשה של התעשייה על עבודתם, מסכנותיהם ותפקודם. ראו הסבר מפורט בבלוג.
גוף אחר של ארגון הבריאות העולמי, ה IARC, הוועדה הבין לאומית לחקר הסרטן, קבע כבר ב2001 (בהתאם לסקירה מדעית שביצע) כי שדה מגנטי בתדר נמוך הוא מסרטן אפשרי בבני אדם (בדומה לאסבסט, DDT ועוד) ובשנת 2011 קבע את אותו סיווג לקרינת רדיו, שוב בהתאם לגוף מחקרי קיים.
כמה שבועות אחרי הכרזת IARC עדכן ה EMF PROJECT את "דף העובדות" של ארגון הבריאות העולמי מספר 193. בו בניגוד לקביעת הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן כי קרינת רדיו בכל רמה, ומכל סוג, היא מסרטן אפשרי בבני אדם, מצוין בדף העובדות המעודכן, כי עד עתה לא נמצאה כל השפעה בריאותית שנגרמת משימוש בסלולרי.
“To date, no adverse health effects have been established as being caused by mobile phone use.” …
ההחרגה של "שימוש בסלולרי" המופיע בדף העובדות, לאומת "קרינת רדיו" המופיע בהחלטת ה IARC כנראה נועדה כדי לאפשר לחברות הסלולר פתח מילוט מהחלטת הIARC וכדי ליצור רושם שלמרות שקרינת הרדיו חשודה כמסרטנת, השימוש בסלולרי בטוח.
ואכן חברות התעשייה מיהרו לצטט מילה במילה את השורה הזו מ"דף העובדות" ובכך התאפשר להם להרגיע את ציבור המשתמשים שלהם לאחר הגדרת IARC את קרינת הרדיו (הנפלטת גם מסלולריים) כמסרטן אפשרי בבני אדם.
- חשד לניגוד אינטרסים ב EMF PROJECT – קבוצת המחקר לקרינת רדיו של ארגון הבריאות העולמי
- ניגוד העניינים של ד"ר רפוצלי, ד"ר אמלי ואן-דבנטר , ה WHO EMF PROJECT וICNIRP מתומצטים במאמרו של פרופ' לנרד הרדל – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5504984/
ומה הרגולטור חושב?
בשנים האחרונות מתרבים המקרים בהם גם ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטיליאן גלבג וגם ראש מרכז תנודע (מרכז מחקר וידע בנוגע לקרינה בלתי מייננת), פרופ' סיגל סדצקי מסבירים ומציינים כי התקנים מבוססים על אפקט תרמי, לא מגן ושרירותי. אם זאת הם עדיין לא עושים פעולות אמיתיות להורדת התקן או צמצום החשיפה של הציבור. להיפך, השניים חתומים תצהירים מתאים שאפשרו לבג"ץ לדחות את התביעה לעצור את הפריסה של WIFI בבתי הספר, אישור הפריסה של רשתות סלולריות דור 4 , ובאופן כללי נראה שמסתפקים בהצהרות ולא מקיימים פעולות לצמצום החשיפה ועדכון התקן.
קישור להצהרתו של פרופ' סטיליאן גלברג בנוגע לתקן לקרינה מאנטנות סלולריות, אשר אינו מגן, מבוסס על אפקט תרמי בלבד והסבר על חלק קטן מהתופעות וההשפעות של קרינה בלתי מייננת – https://youtu.be/Dlys4SETT3s
קישור להצהרתה של פרופ' סיגל סדצקי בנוגע לתקן לקרינה מטלפונים סלולרים אשר בדומה לתקן לקרינה מאנטנות מבוסס על אפקט חום, אינו מגן, שרירותי ואינו בריאותי – https://youtu.be/dGq28278Pt0
הצהרה נוספת של פרופ' סדצקי בתוכנית של פרופ' רפי קרסו – https://youtu.be/0et9YGKnrTI?t=7m17s
מפת התקנים בעולם
ארגון הבריאות העולמי פרסם לפני כמה שנים מפה בה מצוינים התקנים בעולם. השימוש במפה אינו קל ומצריך כניסה לכל מדינה ומדינה כדי לקרוא על התקנים בה (המפה אינה עובדת כל הזמן ולא לכל המדינות). רוב המדינות בעולם עובדות לפי התקנים מבוססי אפקט תרמי של ICNIRP או ה FCC. חלק מהמדינות, בעיקר מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר ומדינות אירופה, קבעו תקנים מחמירים יותר. שימוש לב כי בגלל גיוון בתקנים (תקן לחשיפה סביבתית, בתוך בתים, במבנה ציבור, בחדרי שינה, תקן שונה לתדרים שונים, תקן שונה בערים שונות וכו) יש קושי בלקבץ ולקבוע מהו התקן בכל מדינה ומדינה.לחץ כאן כדי להציג את המפה….
טבלת רמות חשיפה לקרינת רדיו (סלולרי-אלחוטי-רדיו)
תמיד שואלים אותי מהי רמת הקרינה שאני ממליץ לא לעבור. אז אני לא יכול להמליץ, אני יכול לספר מהם התקנים בארץ ובעולם ומהי הרמה הגורמת לי ולרגישים אחרים לקרינה לכאב מיידי. בהנחה כי הכאבים הללו נגרמים מהשפעות פיזיולוגיות וביולוגיות של הקרינה יהיה זה הגיוני לשאוף לרמות נמוכות מהרמות הגורמות כאב. כמו כן אני מציין את הרמות שאני מנסה לשמור עליהן.
שימו לב – להמלצות שלי אין שום תוקף חוקי, והן אינם מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם. כאשר אין קונצנזוס בנושא אתם חייבים ללמוד את הנושא, לגבש את תפיסת הסיכון, ולהבין לבד מה היא הרמה שאתם עובדים לפיה ושואפים אליה
| uW/cm2 | mW/m2 | תיאור |
|---|---|---|
| 400-1000 | 4000-10000 | תקן ICNIRP לחשיפה אקוטית בלבד (אבל הם לא חושבים שיש צורך בתקן לחשיפה ממושכת) לא לוקח בחשבון שום השפעות ביולוגיות רק השפעות חום של הקרינה. משום מה בארץ מכונה "סף בריאותי", לא ברור למה. בדוחות מדידה רשמיים נעשה לעיתים שימוש בתקן זה, שוב תחת השם "הסף הבריאותי" והמספר ניתן באחוזים מהתקן. לדעתי הדבר נעשה כדי להרגיע את הציבור, יש יגידו להרדים. |
| 40-100 | 400-1000 | "סף סביבתי" בארץ, 10% מהתקן של ICNIRP, תקן שרירותי, לא מגן ולא מבוסס על מחקרים ועל השפעות ביולוגיות. כמו כן אין שום התיחסות בתקן או במדידה לריבוי אותות ולסיכון הבריאותי של סה"כ אותות השידור. |
| 4-10 | 40-100 | המלצת משרד החינוך, מתוך חוזר מנכ"ל 2013, סעיף 7.11, כי אם מותקנות אנטנות סלולריות בסמוך למוסד חינוכי לא עולות רמות הקרינה על 1% מהסף הבריאותי. נכון לכתיבת שורות אלו, לא ברור האם מיושם. למידע נוסף לחץ כאן … |
| 2-10 | 20-100 | תקני חשיפה במדינות הגוש הסובייטי לשעבר כגון רוסיה, סין, פולניה, הונגריה כמו גם איטליה. מקור – https://mdsafetech.org/conversion-and-exposure-limits-emr-emf/ |
| 9.5 | 95 | שוויץ כללי |
| 4.5 | 45 | שוויץ בתוך בתי ספר ובתי חולים |
| 2.4 | 24 | בלגיה, בולגריה, לוקסנבורג, אוקרינה. |
| 1 | 10 | המלצת המהנדס רם דישון אשר התקבלה על ידי וועדת הפנים והגנת הסביבה במאי 2011. מאז לא אושרה על ידי השר בגלל גרירת רגליים של המשרד להגנת הסביבה. תקן זה אינו אידיאלי ואינו מגן אך ישפר את המצב כיום. קבלה של תקן זה תאפשר צמצום הפגיעה באוכלוסיה ותאפשר למגן ביותר קלות. תקן זה אינו מתאים לרגישים לקרינה. לאחרונה עדכן רם דישון את המלצתו לחשיפת ילדים לרמה מקסימאלית של 0.2 מיקרו וואט לסמ"ר וזאת לאחר המקרה בבית הספר נגבה בראשון לציון שם ילדים פתחו תסמינים של רגישות לקרינה ברמות מתחת ל 1מיקרו וואט לסמ"ר. |
| 1 | 10 | המלצה שלי לבצע מיגון , לפחות חלקי, אם נכנסת קרינת רדיו מבחוץ, גם בבית בו יש שימוש נמוך בסלולרי ובאלחוטי, אבל עדיין משתמשים. יש לציין שעדיין אני ממליץ להפסיק שימוש בסלולרי ובאלחוטי בבית לפני וביחוד אחרי מיגון. |
| 0.1 | 1 | המלצה שלי להתחיל לשקול ביצוע מיגון, אם נכנסת קרינת רדיו מבחוץ, גם בבית בו יש שימוש נמוך בסלולרי ובאלחוטי, אבל עדיין משתמשים. יש לציין שעדיין אני ממליץ להפסיק שימוש בסלולרי ובאלחוטי בבית לפני וביחוד אחרי מיגון. |
| 0.1 | 1 | המלצת מועצת אירופה משנת 2011 , סופי |
| 0.1 | 1 | המלצה דוח ביואנישיאטיב 2007 The BioInitiative report . דוח זה הורכב על ידי עשרות מדענים מהשורה הראשונה בתחום שעד לשנת 2007 סכר כ 2000 מחקרים שהראו על השפעות ביולוגיות ובריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת בדגש על קרינת רדיו. נכון ל2007 הם המליצו שכל תקן יהיה נמוך מהרמה הזו. זאת בניגוד לתקנים הגבוהים של ICNIRP. |
| 0.1 | 1 | תקן זלצבורג, אוסטריה |
| 0.1 | 1 | כאב מיידי תוך כמה שניות – NO RAD |
| 0.005 | 0.05 | חוסר נוחות ראשוני – NO RAD |
| 0.005 | 0.05 | אני משתדל לא לעבור לאורך זמן, רצוי פחות כמה שאפשר |
| 0.004> | 0.04> | המלצה שלי לאנשים שאינם רגישים לקרינה: כאשר אפשר לצמצם חשיפה לחלוטין תצמצמו. כאשר אין ברירה הפשרה היא חשיפה עד לרמה של 0.04 mW/m2 (0.004 מיקרו וואט לסמ"ר ) בחדרי שינה ומקומות בהם עובדים. יש לציין כי השפעות ביולוגיות נגרמות גם מתחת לרמה של 0.04 mW/m2 (0.004 מיקרו וואט לסמ"ר) ולכן הרמה הזו היא רק פשרה. |
| 0.003 | 0.03 | בשנת 2012 פרסמו מדעני ביואנישיאטיב עדכון לדוח מ2007 , עם יותר מ1800 מחקרים חדשים המראים על השפעות ביולוגיות ובריאותיות של קרינה בלתי מייננת, בדגש על קרינה רדיו. הם עידכנו את ההמלצה שלהם לתקן כך שיהיה מתחת לסף אשר מתחת אליו לא נצפו השפעות ביולוגיות על פי דוח ביואנישיאטיב 2012 (ראו "DEFINING A NEW ‘EFFECT LEVEL’ FOR RFR". "A scientific benchmark of 0.003 uW/cm2 or three nanowatts per centimeter squared for ‘lowest observed effect level’ for RFR is based on mobile phone base station-level studies."לחצו כאן לקריאה באתר דוח הביואנישיאטיב. |
| 0.0001-0.00001 | 0.001-0.0001 | המלצה של גוף בשם BUILDING BIOLOGY לרמה בה יש השפעות קלות |
| 0.00005> | 0.0005> | המלצה שלי לרגישים לקרינה (רוב הרגישים ירגישו טוב רוב הזמן ברמות קרובות או נמוכות מהרמה הזו) |
| 0.00001> | 0.0001> | המלצה של גוף בשם BUILDING BIOLOGY לרמה בה אין השפעות |
להמלצות שלי אין שום תוקף חוקי, והן אינם מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם. כאשר אין קונצנזוס בנושא אתם חייבים ללמוד את הנושא, לגבש את תפיסת הסיכון, ולהבין לבד מה היא הרמה שאתם עובדים לפיה ושואפים אליה
ראו גם תקן חומני, הסף הבריאותי והסף הסביבתי באתר.
פרטים נוספים על תקנים בארץ ובעולם ניתן לקרוא בבלוג – טבלת השוואה בין תקנים במדינות שונות
או באתרים החיצוניים POWERWATCH, רופאים למען טכנולוגיה בטוחה.
רמות חשיפה לתדר נמוך (מערכות חשמל, קווי מתח גבוה, שנאים)
כאמור בתדר נמוך הקונצנזוס כרגע (בניגוד לדעת ICNIRP) הוא שיש השלכות בריאותיות לחשיפה ארוכת טווח. כך הדבר משנת 2001 עת החזיר ארגון הבריאות העולמי כי רמה מעל 2 מיליגאוס של שדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאוד היא "מסרטן אפשרי בבני אדם" (כמו קרינת רדיו מ 2011). המחקרים שהובילו לקביעה הזו מצאו עלייה בסרטן דם אצל ילדים אשר גרו בסביבה בה הרמה היתה גדולה מ 2 מיליגאוס. למרות שהתקן של ICNIRP השתנה מאז רק לרעה, כלומר גדל מ 1000 ל 2000 (תקן אקוטי לחשיפה מיידית, רגעית) מיליגאוס, המשרד לאיכות הסביבה קבע כי אין לעבור רמה של 2 מיליגאוס בחשיפה ארוכת זמן (ממוצע לשנה). מכיוון שאי אפשר למדוד ממוצע לשנה אז המשרד מגדיר כי ביום הקשה ביותר לא תתאפשר רמה ממוצעת ל 24 שעות של 4 מילגואס. אני לא משתמש בממוצעים ולכן ממליץ לא לעבור רמה של 2.
עמדת משרד הבריאות
אל מול שיטת הממוצעים שיגר פרופסור רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, במאי 2011, מכתב למשרד להגנת הסביבה בדבר קביעת סף של 4 מיליגאוס ללא ממוצעים, בהתאם לדעת משרד הבריאות.
מתוך המסמך: " לאחר שקילת העדויות המדעיות הקיימות עד כה, אנו עומדים מאחורי ההמלצה לרמת חשיפה מרבית מותרת של 4 מיליגאוס לגבי חשיפה רצופה וממושכת, ושל 2,000 מיליגאוס לגבי חשיפה קצרת מועד. "
במסמך מגדיר פרופ' גמזו מהי חשיפה ארוכת זמן – "יש להגדיר במפורש כי חשיפה של אדם בדירת מגורים, מוסד חינוך, מוסד לקשישים, בית חולים, משרד או שטח ציבורי פתוח המשמש כגן משחקים תחשב כחשיפה רצופה וממושכת, ללא קשר למשך זמן החשיפה היומי או השבועי."
מוסדות חינוך – מתחת לגיל 15
אם זאת על פי המלצת המשרד להגנת הסביבה, במוסדות חינוך בהם יש ילדים מתחת לגיל 15 ממליץ המשרד לא לעבור רמה של 4 מיליגאוס , נקודה. ראו הסבר – http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Electrical_Facilities/Documents/MagneticRadiationExposure.pdf
"… מומלץ לא להשתמש בסוג זה של ממוצע בכל הקשור לחשיפה במוסדות חינוך שלומדים בהם ילדים מתחת לגיל 15.
במקרה זה יש לתכנן כך שבכיתות הלימוד הקרינה לא תעלה באף מקום ישיבה על 4 מיליגאוס."
טבלת רמות חשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך
| מיליגאוס | uT | גוף | הערות |
|---|---|---|---|
| 2000 | 200 | ICNIRP | לא מכירים בשום נזק ארוך טווח של קרינה בתדר נמוך |
| 4 | 0.4 | המשרד להגנת הסביבה , ממוצע ליממה | 4 מיליגאוס בממוצע ביום הגרוע ביותר בשנה, לפי תורת הממוצעים שלדעתי היא לא נכונה של המשרד להגנת הסביבה. הסף הזה הוא סף פשרה פוליטי. הסף הקודם היה 2 מיליגאוס בממוצע ל 24 שעות ולפניו סף של 10 מיליגאוס. |
| 4 | 0.4 | המשרד להגנת הסביבה | 4 מיליגאוס (ללא ממוצע) במוסדות חינוך בהם יש ילדים מתחת לגיל 15. "מומלץ לא להשתמש בסוג זה של ממוצע בכל הקשור לחשיפה במוסדות חינוך שלומדים בהם ילדים מתחת לגיל 15. במקרה זה יש לתכנן כך שבכיתות הלימוד הקרינה לא תעלה באף מקום ישיבה על 4 מיליגאוס." |
| 4 | 0.4 | משרד הבריאות | 4 מיליגאוס לחשיפה ארוכה ללא ביצוע ממוצעים |
| 3 | 0.3 | סף חוסר נוחות שלי | מתחיל להרגיש רע תוך כחצי שעה |
| 2 | 0.2 | המשרד להגנת הסביבה, ממוצע לשנה | 2 מיליגאוס בממוצע לשנה, לפי תורת הממוצעים שלדעתי היא לא נכונה של המשרד להגנת הסביבה. ראו הסבר לחישוב בהמשך דף זה. |
| 2 | 0.2 | המלצה שלי לאנשים רגילים | ההמלצה שלי לאנשים שהם לא רגישים לקרינה: כאשר אפשר לצמצם חשיפה לחלוטין תצמצמו. כאשר אין ברירה הפשרה היא חשיפה עד לרמה של 2 מיליגאוס בחדרי שינה ומקומות בהם עובדים. אם הרמה עולה ל 3 מילגאוס לשעתיים שלוש בערב (בדרך כלל בשעות אלו יש צריכת שיא ולכן קרינת שיא), זה עדיין סביר בתנאי שבשאר היום ובעיקר אחרי 23:00 ועד הבוקר, הרמה נמוכה. |
| 1.5 | 0.15 | התחלת השפעה ביולוגית על תאים חיים | מחקרו של פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן 2017 – https://www.karger.com/Article/FullText/481977 |
| 0.02-0.1 | 0.2-1 | BUILDING BIOLOGY | המלצה של גוף בשם BUILDING BIOLOGY לרמה יש רק השפעות קלות. |
| 1> | 0.1> | המלצה שלי לרגישים לקרינה | יכול להיות שיהיו יותר רגישים |
| 0.2> | 0.02> | BUILDING BIOLOGY | המלצה של גוף בשם BUILDING BIOLOGY לרמה בה אין השפעות |
להמלצות שלי אין שום תוקף חוקי, והן אינם מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם. כאשר אין קונצנזוס בנושא אתם חייבים להבין לבד מה היא הרמה שאתם עובדים לפיה ושואפים אליה
האם באמת מותר לחשוף עובד ל10 מיליגאוס ל8 שעות ביום?
כאמור אני דוחה מכל וכל את שיטת הממוצעים של המשרד להגנת הסביבה. לצורך ההסבר נשתמש בשיטה שלהם למרות שאני לא מקבל אותה. לפי המלצה של המשרד להגנת הסביבה לכאורה מותר לחשוף עובד ל 10 מיליגאוס ל 8 שעות ביום, האומנם?
מכיוון שמיגון לשדה מגנטי שבא מקומה תחתונה הינו יקר ומורכב מקום העבודה תמיד ישמח להביא מודד קרינה שיגיד שזה לא מזיק, וכאלה יש רבים, לצערי.
ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה היא לא לעבור ממוצע של 2 מיליגאוס לשנה שלמה. מכיוון שאין אפשרות למדוד זאת המשרד מנחה שביום הגרוע ביותר לא תהיה חשיפה ליותר מ4 מיליגאוס בממוצע לאותם 24 שעות.
מכך גוזרים חלק מהמודדים שבהנחה שעובד נחשף בבית ל 1 מיליגאוס אזי מותר לחשוף אותו ל 10 מיליגאוס ל8 שעות בעבודתו, ביום הגרוע ביותר בשנה, אבל לא בכל יום.
החישוב הוא כדלקמן:
ביום הקשה ביותר מותר להיחשף 24 שעות לרמה של 4 מיליגאוס. נחשב 4X24 כלומר 96.
אם בבית אתה נחשף (בהנחה שאתה הולך מייד הביתה מהעבודה ולא יוצא ממנו ובבית יש רמה של 1 מיליגאוס) לשש עשרה שעות של 1 מיליגאוס, כלומר סה"כ 16.
מותר סה"כ חשיפה מצטברת של 96 בניכוי 16 יחידות חשיפה בבית כלומר 96-16=80.
80 יחידות החשיפה מתחלקות על 8 שעות עבודה (אני לא מכיר מי שעובד רק 8 שעות אבל מילא).
80/8=10 ומכאן ה 10 מיליגאוס שלהם בממוצע ל8 שעות עבודה.
כאמור זה נכון רק אם אתם עובדים 8 שעות (רובנו עובדים יותר), אם בבית החשיפה שלכם היא רק 1 מיליגאוס (ברוב הבתים החשיפה היא כ 0.6 אבל יש גם יותר גבוהות), ואם אתם הולכים ישר הביתה.
כאמור זה מותר רק ביום הקשה ביותר בשנה. אבל לא בכל יום עבודה, את זה נוכיח בהמשך.
ממוצע שנתי אמיתי:
ממוצע שנתי אמיתי מורכב מ 52 שבועות של 7 ימים בשבוע, מספר השעות חשיפה בשנה הוא 52*7*24= 8736 שעות בשנה.
כל השבועות האלא (בהכללה) מורכבים מ2 ימי מנוחה מלאים (שישי ושבת), כלומר 48 שעות של חשיפה ל 1 מיליגאוס.
בנוסף 5 ימי עבודה המכילים 16 שעות מנוחה כל אחד בהם החשיפה היא לכאורה ל1 מיליגאוס.
סה"כ שעות מנוחה בהם החשיפה היא לכאורה 1 מיליגאוס בלבד הם –
52*48= 2496 שעות סופש"ים.
+
52 שבועות של 5 ימי עבודה בהם 16 שעות מנוחה = 4160 שעות מנוחה באמצע השבוע.
סה"כ 6656 שעות מנוחה בהן החשיפה אמורה להיות 1 מיליגאוס.
שעות העבודה בשנה הן 52*5*8= 2080
נכפיל את שעות המנוחה בחשיפת המנוחה = 6656 יחידות חשיפה מצטברת.
מותר לחשוף בממצוע 2 מיליגאוס בשנה, כלומר סה"כ 8736 של 2 מיליגאוס = 17472 יחידות חשיפה מצטברות.
נוריד מכך את יחידות החשיפה במנוחה 17472-6656= 10816 יחידות חשיפה שאמרות להתפזר על 2080 שעות עבודה שנתיות.
אם נחלק את מספר יחידות החשיפה הנותרות בשעות העבודה נקבל:
10816/2080=5.2 מיליגאוס לשעת עבודה , בהתחשב בממוצע שנתי.
כלומר בכל שעת עבודה (בהכללה ובקירוב) מותר לחשוף רק ל 5.2 מיליגאוס, בערך.
כאמור אני לא תומך בשיטת הממוצעים.
רמות חשיפה לשדות חשמליים בתדר נמוך
סוג זה של הקרינה מוזנח לרוב אבל עדיין רלוונטי.ניתן למדוד אותו רק בחלק ממדי הקרינה.
| רמה | גוף | הערות |
| 10000V/m | ICNIRP | חשיפה תעסוקתית |
| 5000V/m | ICNIRP | כלל הציבור |
| פחות מ 10V/m | המצלה חברית שלי | להשתדל נמוך ככל הניתן |
| פחות מ 2V/m | המלצה שלי לרגישים לקרינה | נמוך ככל הניתן |
| 0.3-1.5 V/m | BUILDING BIOLOGY | רמה בה יש יש רק השפעות קלות |
| פחות מ 0.3 V/m | BUILDING BIOLOGY | לרמה בה אין השפעות |
להמלצות שלי אין שום תוקף חוקי, והן אינם מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם. כאשר אין קונצנזוס בנושא אתם חייבים להבין לבד מה היא הרמה שאתם עובדים לפיה ושואפים אליה