הסיפור של עמיר בורנשטיין

שלום, שמי עמיר בורנשטיין ואני בין השאר כותב ומנהל את האתר הזה (בניתי אתרים נוספים בתחום). אני הנדסאי אלקטרוניקה מחשוב ובקרה (מבית הספר בסמ"ת שליד הטכניון בחיפה), עם 16 שנים ניסיון בתפקידי מהנדס איכות תוכנה ובהובלת צוותים בחברות מובילות בתעשיית ההיטק. מאז נפגעתי מהקרינה הבלתי מייננת והפכתי לרגיש לקרינה למדתי את נושא הקרינה והפכתי מומחה בתחום ההתמודדות עם רגישות לקרינה, נזקי הקרינה הבלתי מייננת, מדידת קרינה, צמצום חשיפה ומיגון. אני פעיל בתחום מ2006 כולל השתתפות בוועדות בכנסת, השתתפות בכנסים מקצועיים ומדעיים , והובלת פעילויות ציבוריות בתחום. אני עומד בקשר ישיר עם גופים רגולטורים, הנדסיים ואקדמיים בארץ בעולם.
מעבר לכך במשך השנים אני תומך טכנית במאות נפגעי קרינה בארץ ובעולם.
המעורבות שלי בתחום התחילה בגלל רגישותי לקרינה. בפרקים הבאים אגולל את סיפורי. לא בחרתי את התחום הזה, התחום בחר אותי.

השנים הראשונות, רגיש ברמה קלה

הפעם הראשונה שבה הרגשתי שמשהו לא בסדר היה כאשר הייתי בן 23, בסביבות 1997. זה קרה כאשר ביקשתי מאחד מחברי אז לעשות שיחה קצרה בסלולרי שלו. לאחר כשתי דקות של שיחה, התחלתי להרגיש כאב מוזר בצד הראש. זו הייתה השיחה הראשונה שלי בטלפון סלולרי, זה היה טלפון קבלנים לבן וגדול, והיא הסתימה מהר ובכאב ראש. לאחר השיחה חשבתי קצת על הכאב וחששתי שזה קשור לסלולרי אך היה קשה לי להאמין, רוב חברי השתמשו אז כבר בסלולרי ואף אחד לא התלונן על כאבים.  באותו זמן ידעתי כי שמש ישירה עושה לי כאב ראש אבל לא הייתי מודע ליכולת של קרינה בלתי מייננת לעשות לי את אותו הדבר. לאחר שהתופעה חזרה על עצמה מספר פעמים החלטתי לא לרכוש מכשיר כרגע, וכך עברו להם כמה שנים ללא אירועים חוזרים וללא השפעה של הקרינה על חיי, לפחות לא באופן מודע.
לאחר כמה שנים רכשתי את מכשיר הטלפון הסלולרי הראשון שלי. כבר בשיחה הראשונה שלי הרגשתי את אותו כאב ראש. באותם ימים לא ידעתי כי זו תופעה חובקת עולם (כעשרה אחוז מהאוכלוסייה בעולם המודרני בימנו רגישה לקרינה, רק שניים או שלושה אחוזים מהם מודעים להיותם רגישים לקרינה) וכי ישנם אנשים רבים החווים כאב כמו שאני חווה בעת שימוש בטלפון הסלולרי. הנחתי שמשהוא לא בסדר איתי, ולמרות זאת הצלחתי בדרך כלל להתחמק מהבעיה ומהכאבים פשוט על ידי צמצום זמן השיחה שלי ושימוש בדיבורית חוטית וקבועה ברכב (שאפשרו לי לדבר יותר זמן יחסית להצמדת הטלפון לראש). באותו זמן לא היה ברשותי ולא נחשפתי ביודעין למקור קרינה אחר, אז הנחת היסוד שלי הייתה שהכאב קשור לשימוש בסלולרי בלבד. ללכת לרופא לא עלה בכלל על דעתי.

התדרדרות במצב והפיכה לרגיש לקרינה

עד גיל 32 ( שנת 2005) המשכתי בשגרת יומי ללא בעיות מיוחדות. לא דיברתי כמעט בסלולר, ורק מידי פעם היו לי כאבי ראש. הדברים השתנו לאחר שרשרת האירועים הבאה:

• עברתי לדירה חדשה שהייתה ממוקמת מול אנטנה סלולרית, בקו ראיה ובמרחק של כמה מאות מטרים.
• בדירה החדשה, חדר השינה וחדר הסלון חלקו קיר, מצד אחד היה ממוקם ראש המיטה שלי ומצד שני הטלוויזיה(CRT) , מערכת הסאונד, ופילטר מים גדול (מנוע חשמלי שעבד כל הזמן) לאקווריום גדול (300 ליטר) שהיה בסמוך.
• בעבודה הייתי אחראי למעבדת בדיקות שמוקמה בחדר חדש, בו ארון חשמל הראשי היה ממוקם ליד עמדות העבודה, שכללו מסכי טלוויזיה (שוב CRT) ומחשבים רבים. יותר מאוחר גיליתי כי הן ארון החשמל והן עמדות העבודה פלטו רמות גבוהות של קרינה בתדר נמוך (שדה חשמלי ומגנטי בתדר 50 הרץ).
• מעל המעבדה (מעל התקרה האקוסטית) הותקן נתב אלחוטי חדש ששידר כל הזמן ונתן שירות לכל האגף. 
• אחד מהעובדות בצוות שלי לא הפסיקה לדבר בסלולרי לידי. לפעמים נראה היה כי היא כל הזמן עם המכשיר על האוזן.
• את רוב שעות העבודה "בליתי" במעבדה הזו, מתחת לנתב האלחוטי, ליד ארוך החשמל וצמוד לעובדת שלא נפרדת מהסלולרי שלה.
• בנוסף הוצגה בארץ טכנולוגית הדור השלישי של רשת הסלולר, המשמעות הייתה יותר אנטנות, יותר שיחות וידאו, יותר גלישה, יותר תעבורה על פני הרשת הסלולרית והרבה יותר קרינה מכל אנטנה (מכ 200 אנטנות ב 2003  ל 30000 אנטנות ב 2007) .

התקופה הקשה בחיי התחילה. כאבי הראש הופיעו בדחיפות גדולה יותר ויותר, לבסוף הם התחברו לרצף אחד, אחיד ורציף של כאב ראש שליווה אותי במשך 18 חודשים ברציפות. לאחר כמה חודשים הבנתי שכאב הראש לא יעזוב אותי מעצמו ואני חייב להתחיל לעשות משהו כדי שמצבי ישתפר. התחלתי לחפש ולקרא ברשת האינטרנט כל מידע שיכולתי על כאבי ראש. מהר מאוד התבררה לי התמונה המדהימה.

איסוף מידע וידע ומעבר בדיקות רפואיות

רוב התסמינים שהיו לי התאימו לרשימה של תסמינים שחזרו על עצמם במספר אתרי אינטרנט. ברשת האינטרנט היה מידע רב מאוד על כאבי ראש ועל הגורמים האפשריים. הופתעתי מהנתונים הסטטיסטיים על כמות האנשים בעולם שסובלים היום מכאבי ראש אשר מלווים אותם כדרך קבע בחייהם (הנתונים דיברו על כעשר אחוז בקרב הגברים ועשרים וחמש אחוז בקרב הנשים).בחלק מהאתרים הציעו למכירה תרופות, תוספים וכל מיני אביזרים שאמורים להקל את הכאב, בחלקם ניתן היה למצוא אינפורמציה על שיטות שונות ומשונות להקל על התסמינים, ובחלקם היה ניתן להבחין במילה אחת שחוזרת על עצמה "EMR" או "EMF" כלומר ElectroMagnetic Radiation. ההתייחסות למושג "קרינה אלקטרומגנטית" היתה כגורם אפשרי לכאבי הראש ולתסמינים הנוספים.

הידיעה כי קרינה אלקטרומגנטית יכולה לגרום לכאבי ראש, התאימה לניסיון שלי עם טלפונים סלולרים. ידעתי מנסיוני כי שימוש בטלפון סלולרי גורם לי לכאבי ראש, ידעתי כי טלפונים סלולרים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדר גבוה בעת ביצוע התקשרות ובעת השיחה, ועכשיו ידעתי כי הקרינה הזו (שעד אז לא חשבתי שיכולה להשפיע באופן מידי) יכולה לגרום לכאבי ראש. התחלתי לחשוד כי קרינה מטלפונים סלולרים, אנטנות סלולרית, מכשירים בפולטים קרינה, וקרינת RF בכללי יכולה להיות הסיבה לכאבי הראש הכבדים והממושכים שאני חווה. בחלק מאתרי האינטרנט נתקלתי בביטוי חדש נוסף: "רגישות לקרינה" (EHS).

במקביל התחלתי בסדרה של בדיקות רפואיות כדי לברר את סיבת כאבי הראש הרצופים. נפגשתי עם אחד הנוירולוגים המובילים בארץ, וביצעתי בדיקות EEG,CT ( בדיקת ה CT "עלתה" לי בכמה ימים של כאבים מאוד קשים) ובדיקות נוירולוגיות נוספות. תוצאות הבדיקות היו מצוינות, לא התגלת שום בעיה, אני בריא כמו שור צעיר. הבדיקות לא הראו שום ממצא פתולוגי, אין גידול (המקרה הרע ביותר האפשרי) שום נזק מוחי, שום בעיה במערכת העצבים או במוח, הכל היה בסדר גמור. הנוירולוג המכובד מיהר לקבוע כי סיבת כאבי הראש היא לחץ (STRESS) ומיהר לרשום מרשם לתרופות כימיות להקלה על מצבי לחץ נפשי. הבנתי שמנסים לנפנף אותי וכי הרפואה המודרנית מוגבלת מאוד בטיפול בתופעות חדשות ולא מוכרות. זו למעשה הפעם האחרונה שראיתי את הרופא הזה או ניסיתי לקבל עזרה ממערכת הבריאות הרגילה בנושא הזה.

קישורים בנושא כאבי ראש:http://en.wikipedia.org/wiki/Headache
http://www.info-med.co.uk/headaches/how-common-are-headaches.php
קשורים בנושא רגישות לקרינה:http://www.fengshuinetwork.net/topics/electropollution/electrosensitivity_from_daryl_reeves.htm
http://www.mast-victims.org/index.php?content=news&action=view&type=newsitem&id=3211
קישורים בנושא קרינה:http://www.microwavenews.com/http://www.powerwatch.org.uk/

לקיחת אחריות על חיי, רגיש לקרינה מודע ופעיל

לאחר סיום הבדיקות הרפואיות וקבלת התוצאות, הבנתי כי אני חייב לדאוג לעצמי ולקחת אחריות על חיי. הבנתי כי אני לא יכול לסמוך על הרפואה המודרנית, על בדיקות או תרופות שישפרו את מצבי הבריאותי. הבנתי כי הרופא המומצע לא יבין ולא ידע על מה אני מדבר ובטוח שלא יוכל לעזור לי. הבנתי שהכאבים שאני חש נגרמים מקרינה אלקטרומגנטית וכי לא ניתן לראות את הסיבה בצילומי CT, רנטגן או בכל שיטת בדיקה מודרנית אחרת. בד בבד התחלתי לנסות כל דבר אפשרי כדי לנסות לשפר את מצבי:

1. כיביתי את מכשיר הטלפון הסלולרי שלי לגמרי (כדי להימנע מחשיפה לקרינה האלקטרומגנטית המשודרת פעם בכמה דקות מהמכשיר לאנטנה הקרובה).
2. התרחקתי מאנשים שדיברו בסלולרי.
3. התחלתי בטיפול אצל מטפל ממרכז הארץ שאבחן בעזרת קינסיולוגיה וטיפל בעזרת תוספי מזון וויטמינים (לקחתי את כולם במשך כ 9 חודשים, הטיפול עזר לי לשקם את בעיות הזכרון שלי ואת היכולת המחשבתית אבל כאבי הראש עדיין היו שם).
4. רכשתי תליון "QLINK" והתחלתי להשתמש בחלק מהמוצרים שלהם (אני עדיין משתמש כיום בהם, החוויה שלי היא שזה משפר קצת את החסינות שלי לקרינה אלקטרומגנטית אבל לא שיפור משמעותי).
5. רכשתי וקראתי את ספרה של גברת איריס עצמון, "הסלולרי, לא מה שחשבת!". כמו כן יצרתי קשר עם המחברת וקיבלתי ממנה המון ידע והסברים (אנחנו עדיין בקשר והיא עזרה ועדיין עוזרת רבות).
6. רכשתי מד קרינה אלקטרומגנטית  לתדר גבוה (THE COM METER ) , מה שהוכח כאחד הצעדים החשובים ביותר.
7. התחלתי למדוד קרינה בתדר גבוה בכל מקום שאני נמצא בו, בבית, בעבודה, ברכב, ברחוב, בחנויות, בקניונים, בטבע וכו. מהמדידות הבנתי את סדרי הגודל, הכרתי את מקורות הקרינה וידעתי להתרחק מהם. השתדלתי להתרחק ככל שיכולתי ממקורות קרינה.
8. רכשתי מד קרינה אלקטרומגנטית לתדר נמוך (TRI FIELD METER). התחלתי למדוד גם בעזרתו ולהפתעתי גיליתי כי הבית שלי ומקום העבודה מלאים במקורות קרינה בתדר נמוך, חלקם חזקים וקרובים מאוד אלי במשך שעות ארוכות. 
9. התחלתי לסדר את הבית ואת סביבת העבודה שלי בצורה שכל מקורות קרינה יהיו רחוקים ככל הניתן ממני במשך כמה שיותר זמן (עזר מאוד ומייד).
10. התקנתי ציפוי חוסם קרינה על חלונות הבית שלי, כדי לחסום את הקרינה המגיעה מאנטנות הסלולריות בסביבת הבית (עזר מאוד ומייד).
11. התחלתי להיפגש עם מדריך (IPEC (http://www.ipec.co.il/inner.asp?p=about שעזר לי רבות להתמודד עם הצד המנטלי של להיות רגיש לקרינה ואם ההרגשה הפיזית הרעה אשר חשתי במשך רוב הימים.
12. הכנתי לעצמי כובע עם שכבת בד חוסם קרינה והתחלתי ללבוש אותו רוב הזמן (מאוד מאוד מאוד עזר).

בראיה לאחור, אני יכול להעיד כי הצעדים שהיו משמעותיים ביותר היו: 5, 6, 7, 8, 9, 10 ו 12. היום, לאחר כל הצעדים ותוך כדי שאני נזהר לא להיחשף לקרינה אלקטרומגנטית, אני יכול לדווח כי בתקופות שאני לא עובד בהן יש לי כאב ראש אחד או שניים בשבוע, ובתקופות שבהן אני כן עובד (סביבת הייטק עם הרבה אנשים העושים שימוש נרחב ברשתות אלחוטיות וסלולריות) אני סובל מכמה כאבים ביום כאשר רובם קצרים ולא כבדים יחסית לכאבים שחוויתי לפני כמה שנים לפני שהבנתי כי אני רגיש לקרינה ולפני שהתחלתי להיזהר. יש ימים טובים יותר וטובים פחות, מדי פעם אני נחשף לרמות גבוהות של קרינה ללא ידעתי וסובל מיד מכאבי ראש חזקים. מידי כמה ימים אני חוזר הביתה מותש מיום ארוך של חשיפה לרמות נמוכות של קרינה , אך שוב בהשוואה לכאב ראש כבד ורצוף של שנה וחצי המצב די סביר, לא מצויין אבל בהחלט נסבל. 

בתמונה – המעבדה החדשה שתוכננה תוך כדי לקיחה בחשבון את נושא הקרינה 

מעבר מחיפה למרכז ומציאת עבודה חדשה, הפעם כולם יודעים שאני רגיש לקרינה

בשנת 2008 סיימתי את עבודתי בחברת הייטק החיפאית בה עבדתי 11 (!!!) שנה והחלתי לחפש עבודה באזור המרכז. בכל ראיון עבודה הצהרתי וסיפרתי על רגישותי לקרינה. הרגשתי שזו חובתי וזה לטובתי. לא רציתי להתקבל למקום עבודה שרואה בזה בעיה ולא רציתי לעבוד במקום עבודה עם קרינה רבה יותר ממה שהייתי מסוגל לסבול באותו זמן. לצורך כך הגעתי לכל ראיון עבודה עם מדי קרינה. הסברתי למראיין על רגישותי, הסברתי את ההשלכות ביקשתי לראות את המשרדים והמעבדות ולמדוד שם את רמת הקרינה בדיסקרטיות מסוימת. קיבלתי מספר הצעות עבודה ובחרתי את הטובה מכולן, הן מבחינת האופק התעסוקתי שלי והן מבחינת הקרינה.

גם במקום העבודה החדש ביקשתי כי יאפשרו לי למגן את אזור העבודה שלי על חשבוני, ככל שיידרש. במהלך ה 4 שנים הבאות התמודדתי שם עם כמה בעיות חשיפה משמעותיות והצלחתי לצמצם את חשיפתי למינימום האפשרי. לא חששתי לספר לחבריי לעבודה על רגישותי לקרינה. מדיניות זו שלי הוכיחה את עצמה במהלך  השנים שעבדתי באותו במקום (בגילגוליו השונים) בשני אופנים:
1. זיהיתי מספר בעיות של שדה מגנטי בתדרים נמוכים ובעיה אחת הקשורה לקרינת רדיו-מיקרו במשרדים וסייעתי באיתורן ופתרונן.
2. עובדים אחרים שהם רגישים לקרינה ופחדו לספר על כך, כמו גם עובדים לא רגישים שכן רצו לצמצם חשיפה החלו לגשת אלי מפעם לפעם להתייעץ איתי, לבקש עזרה ועזרה. 

בשל כך ובשל המשך פעילותי הציבורית הדביקו לי החברים במשרד (שחלקם היו מאוד בעד וחלקם ראו בי עוף מוזר ולא הגיוני) את הכינוי "גיבור קרינה". לא הכל היה דבש, הצלחות ונצחונות, היו גם הרבה תקופות קשות עת הרגשתי רע מאוד במשך שבועות וחודשים. על כך בפסקאות הבאות.

הרעה זמנית (10-12/2010)

בשנה האחרונה (2010) נאלצתי במסגרת עבודתי לשהות במשרדים זמניים בהם רמות הקרינה היו גבוהות יחסית. מקום הישיבה שהוצע לי היה מתחת לראוטר אלחוטי וביקשתי לעבור מקום. המקום השני שהוצע לי היה צמוד למשרד של מנהלות המשרד שעשו שימוש כבד בסלולרי שלהם. רמות הקרינה שספגתי במשך היום ממכשירי הסלולר של הבנות בצידו האחר של קיר הגבס, ממכשירי הסלולר של חברי לחדר ומהתשתית האלחוטית ברחבי המשרדים הזמניים ובחדרי הישיבות היתה גבוה והמחיר ששילמתי היה מיידי. במשך שלושת החודשים ששהינו במשרדים הזמניים היו לי כאבי ראש קשים והמעקב הרפואי הראה על הידרדרות והרעה בכל המדדים. במשך הימים הקשים האלה היתי חוזר הביתה מותש והזדקקתי לשלוש שעות של שינה רק כדי לחזור לעצמי. למחרת בבוקר הסבל התחיל מחדש. היום אני יכול להגיד (בדיעבד) כי לא הייתי מוכן לעבור את זה שוב.

עדכונים 05/2011

במשרדים החדשים (הקבועים) של החברה יושבתי בצד חדר המצוי על גלרית עץ. רצפת הגלריה מצופה בלוחות מתכת (למניעת אש) אשר חוסמת את הקרינה המגיעה מהחדר שמתחת לגלריה (מטבחון וחדר אוכל). חולקתי את החדר עם 6 משתמשי סלולר, כאשר רובם משתמשים במכשירים פשוטים של דור שלישי (שיחות סלולר בדור שלישי מפריעות לי יחסית פחות מאשר שיחות בדור שני). אך כמה מהם עדיין השתמשו במכשירים דור שני, מהם סבלתי רבות. כאשר מישהו מקבל שיחה סלולרית השתדלתי לקום וצאת את החדר כמה שאפשר יותר מהר. על השולחן שלי היו מדי קרינה שפועלו כל הזמן ומתריאים בפני על קבלת שיחה או על רמות קרינה גבוהות. בישיבות עדיין היה קשה לי לשבת משום שרוב האנשים שמשתתפים בישיבות משתמשים בסלולרי ובאלחוטי בעת הישיבה עצמה. רוב הזמן רמות הקרינה בסביבת עבודתי קרובות לאפס. לסיכום המצב לא נוח אבל בגבולות הסביר. רוב הימים אני לא סובל מכאבי ראש קשים. 
בוקר אחד בו מדי קרינה עדיין לא עבדו על שולחני (אני מכבה אותם בסוף היום) התחלתי להרגיש כאב ראש תוך דקות מהגעתי למשרד. הגעתי מוקדם יחסית והייתי היחיד בחדר. ברגע שהבחנתי בכאב הראש פתחתי את אחד ממדי הקרינה וראיתי שיש קרינת רדיו שלא הייתה שם יום לפני. איתרתי את המקור תוך שניות. אקסס-פוינט (נקודת גישה WIFI) שהותקן מעל התקרה האקוסטית שני מטרים לידי. לאחר שיחה קצרה עם המנהל ניתקנו את המכשיר וביקשנו מהנהלת החברה להעבירו 10 מטר משם. לאחר כמה ימים בהם הוא לא עבר, הועבר המכשיר לנקודה מרוחקת ממני. היתה זו עוד הוכחה לעצמי ואולי לאותו מנהל כי הרגישות שלי לקרינה היא אמיתית. 

עדכונים 01/2012 – צוות חדש, בעיות חדשות

בחברה הזו נהוג שפעם בכמה חודשים עוברים לצוות חדש או משרד חדש. זאת כחלק ממדיניות שכולם יעבדו עם כולם ויתנסו בכל דבר. כך מצאתי את עצמי שצוות חדש של שש אנשים, 4 מתוכם עם סלולריים חדשים הכוללים חבילת גלישה ומשדרים רוב היום. בכל צוות חדש אני מנסה להגיע עם כמה שיותר מאלה שיושבים לידי, להסכם על הפעלת הסלולריים במשרד ללא הפעלת תקשורת הנתונים, ועל העדפת הטלפון והאינטרנט הקווי, כך שאני מרגיש קצת פחות רע. אני מפעיל  שני מדי קרינה על השולחן המדווחים לי כל הזמן על רמות קרינת הרדיו בחדר. כאשר הרמות גבוהות או כאשר מישהו מקבל שיחה אני משתדל לצאת מהחדר עד יעבור זעם. יש ימים יותר טובים ויש פחות. רוב הזמן כואב לי הראש ברמה קלה. בסה"כ מצליח לעבוד.  לעומת זאת בסוף יום העבודה, כבר הרגשתי מותש ובדרך כלל כבר הרגשתי כאבים. החזרה הביתה הייתה קשה ונדרשה מנוחה משמעותית בבית כדי להתאושש.

הופעות ראשונות בטלוויזיה הישראלית

ההופעה הראשונה שלי בתכנית בטלוויזיה הישראלית הייתה בתאריך 27/06/2016, בתכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2 עם אברי גלעד והילה קורח – https://youtu.be/J4ZBZSdhJqg

ההופעה השנייה , כחודש מאוחר יותר הייתה בכתבה שהציגה את נושא הרגישות לקרינה במסגרת פינת הביורוקרטיה בתכנית "המגזין עם אושרת קוטלר" 08/2012 – https://youtu.be/_iwFiOrag1M

מאז הופעתי והייתי שותף בהכנת כתבות טלוויזיה ורדיו רבות בנושא הקרינה והרגישות לקרינה.

סיום עבודה בחברת ההיטק (12/2012)

לאחר יותר מ15 שנים בתחום הנדסת איכות תוכנה והבדיקות, מתוכם קצת יותר מארבע שנים בחברה האחרונה, אני נאלץ לעזוב את התחום.  בשנים האחרונות סבלתי באופן יום יומי מהקרינה במשרדי חברות ההייטק שעבדתי בהן, לפעמים יותר ולפעמים פחות. ובכל זאת הצורך להתפרנס גבר על הכאבים ועל הקושי הפיזיולוגי. לאחרונה הסבל והכאבים גברו וחלו עוד ועוד הדרדרויות במצבי הכללי וכן בהרגשה הפיזית בסביבת העבודה. כאמור נאלצתי לעזוב את מקום העבודה ומציאת עבודה חדשה בתחום הבדיקות בסביבת הייטק מלאה בציוד אלחוטי וקרינה בלתי מייננת נראית כבלתי אפשרית. אני פונה לדרך חדשה ומקווה להקדיש יותר מזמני לתחום הקרינה ולרגישים לקרינה. נראה כי הרגישות לקרינה גבתה ממני מחיר כבד, לא רק בריאותי, אלא גם גרמה לי להפסיק לעבוד במקצוע אותו למדתי, פיתחתי (הייתי מהראשונים בתחום בארץ), הצטיינתי בו ואהבתי אותו.

11/2014 – 100% מזמני מוקדש לנושא הקרינה והרגישות לקרינה

לאחר שנטשתי את קריירת ההיטק שלי, אני מקדיש 100% מזמני לנושא הקרינה והרגישות לקרינה. בנוסף להמשך הפעילות הציבורית, החל משנת 2012 אני מפעיל גם אתר מכירה של ציוד מדידת קרינה ומיגון  www.4EHSByEHS.co.il  www.4EHSByEHS.com. באתר החנות אני מציע מדי קרינה, בדים חוסמי קרינה, כובעים, ביגוד חוסם קרינה, ציוד מיגון לבית ועוד. האתר מיועד בייחוד לרגישים לקרינה ולאלה שמכירים בסיכון בחשיפה לקרינה. רוב הימים אני עובד מהבית, נפגש עם אנשים ומעביר להם הדרכות אישיות על מדידת קרינה ומיגון קרינה , כמו גם פגישות הדרכה טכניות לרגישים לקרינה. בבית אין לי חשיפה לקרינת רדיו ואני מרגיש יחסית טוב. לאומת זאת כל יציאה מהבית לצורכי פגישות, ביקורי בית או שיתופי פעולה "עולה" לי בכאבים, לפעמים יותר ולפעמים פחות. כל יציאה מהשכונה מחייבת לבישת מיגון (גאקט או פונצו). רוב הזמן אני לובש כובע חוסם קרינה. גם ביקור בסניף בדואר המקומי לשם שליחת מוצרים ללקוחות עולה לי בכאבים. אינני מעלה בדעתי נסיעה בתחבורה ציבורית, טיסות או שימוש במעלית. כל יציאה למרחב הציבורי מבוצעת בזהירות ובדרך כלל עולה בכאבים.  אינני חושב שאוכל עוד בחיי לחזור לעבוד כשכיר או בסביבה שאינה סטרילית מבחינת הקרינה. למרות ההתמודדות שלי עם מצבי וההתאמות שביצעתי, העתיד לא ברור ולא בטוח, לא לי ולא לאלפי הרגישים לקרינה בישראל.

קטעי וידאו וכתבות עם עמיר בורנשטיין

להלן קטעי וידאו וראיונות איתי לאורך השנים:

אורלי וגיא 08/09/2016 – https://youtu.be/ZrwhuemKGsg

השתתפות בוועדת זכויות הילד בכנסת 22/02/2016 – https://www.youtube.com/watch?v=tA5MXhbzxMU

השתתפות בוועדת החינוך בכנסת 25/01/2016 https://www.youtube.com/watch?v=XlJXCcbKyQ8

השתתפות בוועדת החינוך בכנסת 06/01/2015 – https://www.youtube.com/watch?v=zqtJhZ-3geo

רגישות לקרינה בפינת הביורוקרטיה, המגזין עם אושרת קוטלר 08/2012 – https://youtu.be/_iwFiOrag1M

"חיים בבית" כתבה ב"יומן", תאגיד השידור "כאן" 02/06/2017 – קטע מתוך הכתבה בו אני מרואיין בנוגע לעבודה מהבית, רגישות לקרינה, העסק שהקמתי והתמודדות עם יציאה מחוץ לבית – https://youtu.be/187KfluE2aY

כתבות נוספות בהן הופעתי ולקחתי חלק – https://www.norad4u.co.il/ilmedia

2017 – מעבר לזכרון יעקב

בשנת 2017 החלטנו לעבור לגור בזכרון יעקב. אחד הטעמים למעבר היה העלייה ההדרגתית הקרינה הסביבתית באזור המרכז והרצון למצוא בית פרטי עם פחות חשיפה קרינה סלולרית ופחות חשיפה לקרינה בתדר נמוך מרשת החשמל. את חיפושי הבתים ביצענו בעזרתו של מתווך שאותו שלימדתי קצת על קרינה ואשר נתתי לו מד קרינה לביצוע בדיקה ראשונית. כמובן שהתנאי הראשון שבדקנו בכל בית היה שהקרינה תהיה נמוכה. בכל בית שביקרנו ביצעתי בעצמי מדידות קרינה וניסיתי להעריך האם הקרינה סבירה עבורי ומה יהיו עלויות המיגון. לאחר כ40 בתים שראינו היו 2-3 בתים סבירים, בחרנו את מה שנראה לנו (גם בבחינות אחרות) הבחירה הטובה ביותר ועברנו אליו בשכר דירה. מאז אני במאמץ תמידי של שיפור הבית ותיקון בעיות שעדיין קיימות בו מבחינת הקרינה. ההתקדמות היא איטית אבל באופן כללי אפשר להגיד שכאן אני מרגיש יותר טוב ויותר חופשי להסתובב ברחובות סביב ביתי. בינתיים בוצע בבית מיגון מפני ארון חשמל (קרינה בתדר נמוך) אשר נמצא על קיר חדר העבודה שלי וכן שינוי בשיטת הארקה של הבית (ביטול איפוס כפול) שהביא להקלה גדולה בכאבים והרגשה טובה יותר בחדר העבודה (לפני השינוי הייתי יכול לעבוד בין רבע לחצי שעה בחדר העבודה לפני הופעת כאב ראש ועייפות).
מול השיפור בהרגשה הכללית, מקנן כל הזמן חשש לבעיות חדשות שיצוצו בהמשך הדרך. ההתמודדות ממשיכה. 
ראו גם – איך למצוא בית נמוך קרינה
עוד יום של תיקון ומציאה של בעיות קרינה…הפעם בביתי שלי – http://norad4uh.blogspot.com/2018/03/blog-post_16.html
תיקוני קרינה בחדר העבודה – http://norad4uh.blogspot.co.il/2018/04/blog-post_28.html

2020 השתתפות בכנס מומחים על השפעות הקרינה הבלתי מייננת

כנס מומחים 2020 – ב10/2/202 השתתפתי בכנס מומחים בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעות בריאותיות שנערך באוניברסיטת תל אביב. בכנס נתתי הרצאה על בעיות במדידות של קרינה בלתי מייננת.
עמיר בורנשטיין – בעיות בשיטות המדידה (אנגלית) – http://video.tau.ac.il/events/media/k2/videos/10194.mp4

2021 – כל יום מרגיש קצת יותר טוב, ממשיך בפעילות, בלמידה וצמצום חשיפה.