ב29/03/2018, פרסם הנאשינאל , כתבת תחקיר מקיפה על השפעת התעשיה על המדע ועל התפיסה המדעית בנוגע לנזקי הקרינה הבלתי מייננת ובעיקר הקרינה מטלפונים סלולריים.
כותרת הכתבה –
" How Big Wireless Made Us Think That Cell Phones Are Safe: A Special Investigation
The disinformation campaign—and massive radiation increase—behind the 5G rollout.
Mark Hertsgaard and Mark Dowie "
באותו חודש פרסמתי בבלוג הישן בעברית תרגום של הכתבה לעברית. אני מעתיק אותה עכשיו לבלוג החדש , כדי לשמור את העבודה ולהנגיש אותה גם מכאן.
בכתבת תחקיר ארוכה הכתובה כמו סיפור מתח, מתארים מארק הרטסגארד ומארק בואי, כתב ותחקירן ה THE NATIONAL, איך במשך שנים מנהלת תעשיית הסלולרי והאלחוטי בארה"ב מאבק על דעת הקהל (הערת הכותב – האוהד, השבוי והמכור) כדי לזרוע ספק במחקרים שמראים קרינת רדיו יכולה להיות מסוכנת לבריאות ולכדי לקדם מחקרים שמראים שאין כל סכנה, זאת כדי לשמר ולתחזק את דעת הקהל הציבורית ואפילו האקדמית כי אין סכנה בשימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי.
הכתבה מתחילה בסיפור שהוא ידוע בקרב פעילים בתחום, אבל בגלל שהוא כתוב כאן כל כך טוב לא יכולתי שלא לקרוא אותו בקשב רב עד הסוף ומעבר.
אנסה לתרגם את הכתבה לעברית, בכמה חלקים , למען אלו שלא שולטים בשפה האנגלית.
התרגום הוא חופשי ואפשרי שיש סטיות קלות בין התרגום לנוסח המקורי.
אני ממליץ לקרוא את הכתבה עצמה בשלמותה.
חלק א בתרגום – ספק הוא המוצר גם של התעשייה הסלולרית והאלחוטית.
הכותב מתאר את סיפור שכירת שירותיו של מדען בשם ג'ורג קרלו. קרלו היה אפידמיולוג בעל תואר בעריכת דין. הוא פרסם בעבר כמה מחקרים עבור תעשיות שנויות במחלוקת בארה"ב. למשל מחקר שהראה כי ישנו "רק" סיכון קטן מסוג של שתלי שד, מחקר שהראה כי רמות נמוכות של הכימיקל הראשי המרכיב את "אייגנט אורנג'" (כימקלים שהושלכו על יערות בוייטנאם וקמבודיה כדי לבער את היערות ולהקל את הגילוי של חוליות וייטקונג (לפי ויקופדיה – "לפי הערכת מומחים בוייטנאם, כ-400,000 איש מתו או הפכו נכים כתוצאה מהשימוש בקוטלי צמחים, 500,000 ילדים נולדו עם מומים ושני מיליון סבלו ממחלות שונות, בהן סרטן").
גורג' קארלו נבחר אז על ידי טום וואלר, אז נשיא ה CTIA (פורום חברות הטלקומוניקציה והאינטרנט) והיום ראש ה FCC (דלתות מסתובבות בין התעשייה לרגולציה בארה"ב) כדי לנהל מחקר בנוגע לבטיחות בשימוש בסלולריים. זאת לאחר שהוגשה לבית הדין תביעה נגד חברת NEC בנוגע לסרטן שנגרם לאדם לאחר שימשו בסלולרי מתוצרתה.
ג'ורג קרלו ניהל מחקר של 28.5 מיליון דולר ודיווח על התקדמותו באופן רציף ישירות לטום וולר.
במהלך התקופה אף ניהל ג'ורג קרלו מתקפה על מדען בשם הנרי לאי שמצא כי קרינת רדיו בתדר של 2.45MHZ וברמות שלא גורמות חימום ודומות לרמות של חשיפה בעת שימוש בסלולרי גורמת לשברים בDNA. קרלו טען במכתב לנשיא האוניברסיטה שבה עבד הנרי לאי, בו דרש את פיטוריו של לאי משום שלדבריו "עבר על פרוטוקולים מדעיים".
לפי תיעוד של ד"ר לואיס סלסין, מנהל אתר MICROWAVE NEW הידוע, המחקר של קרלו נוהל באיטיות ותוך כדי שימוש בכסף להשקטת ביקורת על המחקר עצמו.
לאט לאט המחקר של קרלו התקדם וצבר תאוצה. במסגרת המחקר בוצעו על פי ה THE NATIONAL יותר מ50 מחקרים ובוצע סיקור של עוד רבים אחרים.
האידיליה ביחסיו של קרלו עם התעשייה הסתיימו בעת שקרלו שיגר מכתב לבכירי התעשייה ב 7 לאוקטובר 1999, בו פירט כי המחקר מצא בעיות ושאלות משמעותיות (בקשר לבטיחות השימוש בסלולרי). הביטוים שמצוטטים במאמר הם:
- “The risk of rare neuro-epithelial tumors on the outside of the brain was more than doubled…in cell phone users”; – הסיכוי לגידולים מחוץ למוח יותר מהוכפל במשתמשים סלולריים
- there was an apparent “correlation between brain tumors occurring on the right side of the head and the use of the phone on the right side of the head”; – יש קורלציה בין גידולי מוח בצד ימים של המוח לשימוש בסלולרי בצד ימין
- "the ability of radiation from a phone’s antenna to cause functional genetic damage [was] definitely positive….” – היכולת של קרינה מטלפון הסלולרי לגרום לנזק גנטי בהחלט אפשרית
קרלו קרא לראשי התעשייה "לעשות את הדבר הנכון" ולידע את הצרכנים על הסיכון האפשרי ולשנות את הטענה כי השימוש בטוח לחלוטין.
למחרת פנה טום וולר לתקשורת והחל להשמיץ את קרלו. במכתב מטום וולר לקרלו, אליו היו ממוענים ראשי התעשייה, טען וולר כי קרלו בכלל לא סיפק את המחקרים המדוברים ל CTIA, וכי המחקרים לא עברו ביקורת עמיתים ולא פורסמו בספרות מדעית. זאת בניסיון לזרוע ספק בממצאים.
יש לציין כי קרלו עדכן את טום וולר כל התקופה על ההתקדמות בביצוע המחקרים וכי המחקרים כן עברו ביקורת ועמדו להיות מפורסמים בספרות המדעית.
(יש לציין כי בהכנת הכתבה של ה THE NATIONAL, טום וולר הסכים להתראיין אך לאחר מכן נסוג וביקש לא ליחס את הדברים שאמר לציטוט, חוץ מהמשפט הבא:
"his statement that he has always taken scientific guidance from the US Food and Drug Administration, which, he said, “has concluded, ‘the weight of scientific evidence had not linked cell phones with any health problems."
בתרגום חופשי : "ההצהרה החוזרת שלו (של טום וולר) שהוא תמיד מקבל הכוונה מדעית מרשות המזון והתרופות בארה"ב, שלדבריו הגוף פוסק שמכלול הראיות המדעיות לא קושר בין סלולרים לבעיות בריאותיות" )
לאחר מכן הורשה קרלו להופיע ולהציג את הממצאים ואת סיכום המחקר, במסגרת כנס של התעשייה בפברואר 2000, מול כ 70 מראשי התעשייה בחדר צדדי בכנס של התעשייה. קרלו הובל על ידי שני שומרים לחדר צדדי ולאחרי מכן זומן להעביר את המצגת. קרלו הספיק לדבר קצת יותר מ10 דקות , עז קטע אותו טום וולר ואמר לו "תודה רבה גורג קרלו". שני השומרים ליוו את קרלו המופתע למונית ודאגו שיעזוב את המתחם ללא שידבר עם עיתונאים.
בשנים הבאות חזרו מחקרים אחרים שוב ושוב על הממצאים של מחקרו של ג'ורג קרלו.
עד שבשנת 2011 הכריז המכון הבין לאומי לחקר הסרטן כי קרינת רדיו היא מסרטן אפשרי בבני אדם.
כמו כן מאז ממשלות בריטניה, צרפת וישראל פרסמו אזהרות חזקות על שימוש סלולרי על ידי ילדים.
בדרך לשדה התעופה תהה ג'ורג קרלו האם יחסיו עם התעשייה היו מסתיימים אחרת אילו הטלפונים הסלולרים היו נבדקים בדיקות בטיחות לפני הכניסה שלהם לשוק, לפני שהרווחים הפוטנציאלים העפילו על המדע.
לדברי קרלו, טום וולר ובכירי התעשייה קיבלו החלטה להגן על התעשייה ככל שיוכלו, אבל לא חשבו על להגן על ציבור הצרכנים.
כאן לוקחים הכותבים של המאמר בTHE NATIONAL הפסקה מהסיפור כדי להבהיר כי המאמר אינו בא לטעון כי השימוש בטלפון סלולרי וציוד אלחוטי אחר מסוכנים. וכי זהו נושא שעל המדענים להחליט לגביו. הכותבים מבהירים שהפוקוס של המאמר הוא על איך התעשיות הגלובליות הסלולריות עומדות מאחורי קמפיין ארוך כדי לגרום לציבור להאמין שהסלולרי בטוח לשימוש.
לדברי הכותבים הקמפיין הזה מאוד מוצלח. 95 מתוך 100 אמריקאים בוגרים הם בעלים של סלולריים. בעולם 3 מכל 4 אנשים משתמשים בסלולרי. כל שנה יש גידול במספר המשתמשים. התעשייה הסלולרית היא אחת מהתעשיות הגדלות בקצב הגבוה ביותר ואחת מהתעשיות בעלות מחזור המכירות הגדול ביותר בעולם (440 מיליארד דולר).
הסיפור עם ג'ורג קרלו מדגיש את הצורך בזהירות. בייחוד אם לוקחים בחשבון שני מקרים של הונאה תאגידית שכבר ידועות לציבור , התערבות תעשיית הטבק ותעשיית דלקים ממאובנים כדי להסתיר את הסיכון בעישון ובקשר להתחממות הגלובלית.
כמו שבכירי תעשיית הטבק עודכנו בפרטיות כי העישון קטלני על ידי חוקריהם כבר בשנת 1960, ובכירי תעשיית הדלקים עודכנו בפרטיות על ידי חוקריהם כבר בשנות ה1980 כי השרפה של דלק, גז ופחם יכולה לגרום לקטסטרופות ועלייה בטמפרטורה. כך העדות של קרלו חושפת שבכירי התעשייה עודכנו בחשאי על ידי החוקרים שלהם עצמם (קרלו) כי הסלולרי גורם לסרטן ונזק גנטי.
המכתב של קרלו לבכירי התעשייה האלחוטית-סלולרית משנת 1999 מקביל למזכר מה12 בנובמבר 1982 למנהלי חברת הדלקים אקסיון המסביר כי השריפה של דלקים יכולה להביא לעלייה בטמפרטורה של 3 מעלות עד לשנת 2100, ולמזכר "הספק הוא המוצר שלנו" אותו כתבו מנהלי חברת הטבק Brown & Williamson בתגובה לדברי פעילים נגד העישון משנת 1969 בו הם מציינים כי הספק הוא גם דרך לבסס מחלוקת…ברמה ציבורית.
כמו מנהלי חברות הטבק והדלקים, בחרו בכירי תעשיית הסלולרי והאלחוטי לא לפרסם את המידע שניתן להם על ידי החוקרים שלהם עצמם, על המסוכנות האפשרית של המוצרים שלהם. להפך תעשיות הסלולר ואלחוטי בכל העולם השקיעו מיליונים בפרסומים כי המדע נמצא בצד שלהם, שהמבקרים הם מתחזים, ושלציבור אין ממה לחשוש. בו בזמן התעשייה הסולארית והאלחוטית פעלה מאחורי הקלעים, כמו תעשיית העישון והדלקים, כדי למכר את הציבור לשימוש במוצרים שלהם. כמו שחברות הסיגריות הוסיפו ניקוטין כדי להפוך את המוצרים שלהם לממכרים יותר, כך גם חברות הסלולרי והאלחוטי תכננו את הסלולריים כך שיגרמו להפקה של דופמין בכל גלילה של המסך.
התחקירים של ה THE NATIONAL לא רק מראה שהתעשייה הסלולרית-אלחוטית עשתה את אותן בחירות מוסריות כמו תעשיות הטבק והדלקים, אלא גם השאילה מהם את אותם יחסי ציבור שהתעשיות הללו יזמנו והמציאו. המפתח בכל זה הוא שהתעשייה לא צריכה לנצח בויכוח המדעי לגבי בטיחות, כל מה שהיא צריכה לעשות הוא לשמור על קיום הויכוח. לגבי התעשייה זו נחשב כמו ניצחון. די בחוסר הוודאות כדי להרגיע את הצרכנים ולהדוף דרישות לרגולציה ותביעות משפטיות שיכולות לעלות בנתח מהרווחים.
חלק מרכזי בהבטחת המשך הויכוח הוא שלא כל המדענים מסכימים. כמו בדלקים ובטבק, תעשיה הסלולרית והאלחוטית מנהל "משחקי מלחמה". כפי שתצהיר של מוטורולה משנת 1994 הגדיר, משחקי מלחמה כוללים משחק התקפי והגנתי. מימון מחקרים ידידותיים לתעשיה ובו בזמן תקיפה של מחקרים שמעלים שאלות. הכנסת מדענים ידידותיים לתעשיה לגופי מחקר ויעוץ בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, ובו בזמן להכפיש מדענים שהדעות שלהם שונות משל התעשייה.
"War-gaming science involves playing offense as well as defense: funding studies friendly to the industry while attacking studies that raise questions; placing industry-friendly experts on advisory bodies like the World Health Organization; and seeking to discredit scientists whose views depart from the industry’s."
מימון מחקרים ידידותיים הוא אולי החלק החשוב ביותר באסטרטגית התעשייה. זאת משום שהיא יוצרת את הרושם כאילו הדעות ומדע אכן מתחלק בשאלה. כך בכל פעם שמחקר קושר בין הקרינה או הסלולרי לסרטן, יכולים מומחי התעשייה לצטט מחקרים אחרים שמראים אחרת. כך נעשה מול מחקרו של קרלו ב1999, כך נעשה מול מחקר האינטרפון ב2010, וכך נעשה גם אחרי פרסום ממצאי מחקר ה NTP ב2016. "סה"כ הראיות המדעיות לא מספקות סיבה לדאגה" כך הרגיע גאק רוואלי, חוקר ודירקטור לקימות באגודת הGSMA, בתגובה לתוצאות מחקר האינטרפון.
“[T]he overall balance of the evidence” gives no cause for alarm, asserted Jack Rowley, research and sustainability director for the Groupe Special Mobile Association (GSMA), Europe’s wireless trade association, speaking to reporters about the WHO’s findings.
מבט יותר מעמיק מראה על התנהלות התעשייה. הנרי לאי, הפרופסור אשר קרלו ניסה להביא לפיטוריו, סקר 326 מחקרים על הבטיחות של קרינת רדיו וסלולרי שהושלמו בין שנת 1999 ל 2005. הוא מצא ש56% מהם הראו על אפרט ביולוגי של קרינה מטלפונים סלולריים ו44 % לא מצאו כל אפקט ביולוגי. לכאורה הקהילה המדעית הייתה חלוקה בנושא. אבל לאי שם לב, לאחר פילוח המחקרים על ידי מקורות המימון (עצמאי מול תעשיה) כי 67% מהמחקרים העצמאיים מצאו אפקט ביולוגי בעוד 28% מהמחקרים במימון התעשייה מצאו אפקט ביולוגי. הממצאים הללו שחזרו על עצמם במאמר של ה Environmental Health Perspectives משנת 2007 שהראה כי הסיכוי שמחקר שמומן על ידי התעשייה יראה השפעות ביולוגיות ונזקים בריאותיים קטן פי שתיים וחצי בהשוואה למחקר עצמאי.
בתמונה מתוך מצגת של הנרי לאי –
מחקרים שמצאו נזקים ואפקט ביולוגי וכאלה שלא, באחוזים,
מתוך מחקרים שמומנו על ידי התעשייה ומחקרים עצמאיים.
רק שחקן עיקרי אחד לא הוטה על ידי המחקר של חברות הסלולר והוא חברות הביטוח. תחקיר ה THE NATIONAL לא הצליח למצוא חברת ביטוח אחת שתהיה מכונה למכור פוליסות נגד תביעות נזקים בהקשר של קרינה מטלפונים סלולריים. "למה שנרצה לעשות זאת" שאל בכיר בחברת הביטוח לפני שציין שיש כרגע 24 תביעות נזיקין עומדות ונידונות כאשר סה"כ הפיצויים עומד על 1.9 מיליארד דולר אמריקאי! מספר שופטים אישרו את הדברים כולל שופט איטלקי שסירב בזמנו לקבל מחקר שממומן על ידי התעשייה בדיונים בתיק דומה.
למרות כל זאת, התעשייה ממשיכה לנטרל את נושאי הבטיחות, ופתחה את הדלת לשלב המסוכן ביותר, מעבר לשימוש בטכנולוגיה המכונה על ידי הציבור "האינטרנט של הדברים". מודגשת כמנוע הצמיחה הבא, האינטרנט של הדברים לא רק יחבר אנשים דרך הסמארטפונים שלהם אלא דרך הרכבים, מכשירי חשמל ביתיים, אפילו החיתול של התינוק שלהם. כולם במהירויות גבוהות ממה שאפשר להשיג כרגע.
סוף חלק א. נמשיך בחלק ב' של התרגום הממשיך לתאר את זריעת הספק בצד פריסה של טכנולוגיות חדשות.
בחלק א' של התרגום\תקציר של הכתבה בTHE NATIONAL ניסינו לתרגם ולסכם את הכתבה הסוקרת את תהליך זריעת הספק של התעשיה הסולארית והאלחוטית בממצאים על נזקים ביולוגים של חשיפה לקרינה מהסלולרי בצד קידום הפריסה של טכנולוגיות חדשות ללא בדיקה ותוך כדי הקלות ברגולציה.
בחלק הראשון התרכזה הכתבה באסטרטגית זריעת הספק של התעשיה אל מול המחקרים המראים סיכון בחשיפה לקרינה
בחלק השני (הנוכחי) התרכזה הכתבה בתיאור ההסתננות של התעשיה לגופי המחקר והרגולציה ואפילו השלטון בארה"ב וההשפעה האדירה שלה על גופים אלו.
בחלק השלישי (הבא) נתקדם בתרגום הכתבה – המשך השפעת התעשיה על המדע, על מדענים, על רגולציה ועל התקשורת.
**************************************
חלק ב' –
יש מלכוד, מכיוון שהאינטרנט של הדברים ידרוש שדרוג של הטכנולוגיה של דור רביעי לדור חמישי. על ידי כך תוגדל משמעותית החשיפה של האוכלוסייה הכללית לקרינה. זאת בהתאם לעצומה החתומה על ידי 236 מדענים מהעולם שפרסמו יותר מ2000 מחקרים ואשר מהווים חלק משמעותי מהמחקרים שמקבלים קרדיט בתחום הקרינה. זאת לפי גו מושקוביץ, דירקטור של המרכז לבריאות המשפחה והקהילה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אשר עזר בהפצת העצומה.
ובכל זאת, כמו במקרה של טלפונים סלולריים, טכנולוגיות הדור החמישי עומדת על הסף של החדרה לשוק ללא בדיקות בטיחות מקדימות.
דרושה הוכחה!
חוסר הוכחה חד משמעית שהטכנולוגיה מזיקה לא אומר שהטכנולוגיה בטוחה. ובכל זאת התעשיה הסלולרית הצליחה למכור לעולם את הכשל הלוגי הזה. האמת היא שנושא הבטיחות של הטכנולוגיה האלחוטית הינו נושא במחלוקת מימיה הראשונים של התעשיה. התוצאה של זה היא שבשלושים השנה האחרונות, מיליארדים של אנשים ברחבי העולם לקחו חלק בניסוי בבריאות הציבור. "השתמשו בטלפונים סלולריים היום ותבינו רק מאוחר יותר האם הוא גורם לסרטן או נזק לDNA". בזמן הזה התעשיה האלחוטית-סלולרית חסמה הבנה מלאה והוגנת של המדע הקיים. זאת בסיוע רשויות וסוכנויות ממשל שנתנו עדיפות גבוהה יותר לרווחים על פני בריאות בני האדם, ובסיוע של עיתונאים וגופי חדשות שכשלו לידע את הציבור על מה הקהילה המדעית באמת חושבת. במילים אחרות הניסוי הזה בבריאות הציבור נוהל ללא הסכמה של הנבדקים, ולמרות שהתעשיה מטה את כף המאזניים.
חוסר הוכחה חד משמעית שהטכנולוגיה מזיקה לא אומר שאין סיכון, אומרה אנני ססקו, לשעבר מנהלת אפידמיולוגית למניעת הסרטן במכון הצרפתי הלאומי לבריאות ומחקר רפואי, לנוכחים בכנס על סרטן בילדים שנערך בשנת 2012. ככל שגיל תחילת השימוש הסלולרי נמוך יותר, הסיכון גבוהה יותר, המשיכה ססקו. היא תענה כי יש צורך דחוף במאמץ חינוכי לידע את ההורים, פוליטיקאים ואת העיתונות על היחודייות של ילדים כמושפעים יותר מהקרינה.
למבוגרים וגם לילדים, התהליך בה קרינה אלחוטית יכולה לגרום לסרטן נשארת לא ברורה, אבל היא כנראה לא דרך ישירה. קרינה אלחוטית נראתה פוגעת במחסום דם מוח, שהוא מנגנון הגנה חיוני שמגן על המוח מפני כימיקלים מסרטנים בגוף (שנוצרים למשל מעישון פסיבי). קרינה אלחוטית נראתה מתערבת בשכפול DNA, מקדם וגורם ידוע ומוכח לסרטן. בשני המקרים הללו, הסיכון הוא גדול יותר לילדים. הגולגולת שלהם, בהיותן קטנות יותר, סופגות יותר קרינה ממבוגרים. זאת בעוד לילדים כל החיים לפניהם וצפוייה להם חשיפה מצטברת ארוכה יותר.
השפעת התעשיה על המדע, הרגולציה והממשל
התעשיה האלחוטית עשתה מאמץ לשנמך את הדאגות לגבי בטיחות הסלולרי, ורשות התקשורת הפדרלית (FCC) עקבה אחרי הדוגמה. בשנת 1966, ה FCC הגדיר תקינה לרמות בטיחות המבוססת על "שיעור ספיגה ספציפי" או בקצרה SAR
( “specific absorption rate”) . טלפונים סלולריים נדרשו לעמות ברמת SAR של 1.6 וואטים לקילוגרם של משקל גוף, או פחות. בשנת 2013 יעצה האגודה האמריקאית לרפואת ילדים לFCC כי ההנחיות שלה לא לוקחות בחשבון את הרגישות המיוחדת ודפוסי השימוש של נשים בהריון וילדים. בכל זאת ה FCC סרבה לעדכן את התקן.
ה FCC נענה לרצונות התעשיה כל כך הרבה פעמים שניתן לאמר שהוא ארגון שבוי, כך טוען האיתונאי מורם אלסטר בדוח של מרכז אדמון ספרא לאתיקה באונברסיטת הרווארד שפורסם בשנת 2015.
ה FCC מרשה ליצרני טלפונים לבדוק בעצמם את רמות ה SAR, ולא בדיקות חיצוניות על ידי גורם עצמאי. כמו כן לא דורש מהיצרנים להציג את רמות ה SAR על האריזה של הטלפון הסלולרי.
"התעשיה שולטת על ה FCC דרך רשת של קשרים ומוקדי כוח שמגיעים עד לקונגרס, לוועדת הקונגרס המקחת ודרך לוביסטים" כך כתב אלסטר.
אלסטר גם ציטט מאתר ה CTIA דברי שבח לFCC על "המגע הקל של הרגולציה" (ה FCC הוא הרגולטור של התעשיה הסלולרית-אלחוטית בארה"ב).
סינדרום הדלתות המסתובבות, שמאפיין כל כך הרבה תעשיית סוכנויות פדרליות, מחזק את היחסים הקרובים בין תעשיית האלחוטי והסלולר לFCC. כמו שטום וולר עבר מלהיות ראש ה CTIA ( בשנים 1992 ועד 2004) ללהיות יושב ראש ה FCC (בשנים 2013 ועד 2017). כך מרדית אטוול-בקר אשר הייתה מנהלת ה FCC בשנים 2009 ועד 2011 , הפכה לנשיאת ה CRIA (החל משנת 2014 ועד היום).
כדי להבטיח את הגישה לגבעת הקפיטול (כינוי לממשל) התעשיה הסלולרית-אלחוטית העלתה תרומות של 26 מיליון דולר למסעות בחירות בשנת 2016, והוציאה 87 מיליון דולר על שתדלנות ב2017, זאת לפי המרכז לפוליטיקה אחראית.
תמונה – תרומות של תעשיית הסלולר והאלחוטי ולפוליטיקאים לפי שנה
ניטרול נושא הבטיחות נעשה מוטיב מתמשך ובעל חשיבות עליונה משום שהמחקר ממשיך להופיע, חלק גדול ממנו מגיע מחוץ לארה"ב. אבל הסניפים האירופים והאסייתים של התעשיה הצליחו , כמו שותפיהם האמריקאים, לנהל בהצלחה משחקי מלחמה עם המדע, להציף את הכיסוי העיתונאי ועל ידי כך לעטוף את התפיסה של הציבור על בטיחות המוצרים.חדירה והתערבות בארגון הבריאות העולמי
ארגון הבריאות העולמי החל מחקר על ההשפעות הבריאותיות של קרינת אלקטרומגנטית בשנת 1996 בהתאם להכוונה של ד"ר מיקל רפוצ'לי, ביופיזיקאי אוסטרלי. למרות שרפוצ'לי טוען בטופס ויתור הסודיות כי הוא עצמאי מהשפעות התעשיה, למעשה מוטורולה ממנה את המחקר. בעת שרפוצ'לי היה ראש תכנית המחקר לקרינה אלקטרומגנטית של ארגון הבריאות העולמי, מוטורולה שילמה 50000$ לשנה למעביד הקודם של רפוצ'לי, בית החולים המלכותי של אדלייד. בית החולים העביר את הסכום לתוכנית המחקר של ארגון הבריאות העולמי. כאשר עיתונאים חשפו את התשלומים, רפוצ'לי הכחיש כי היה רבב בכך, משום שמוטרולה לא שילמה לו ישירות. בסופו של דבר התשלום שמוטורולה העבירה צורף לתרומות ומימון אחר מהתעשיה, דרך פורום חברות הסלולרי והאלחוטי שהסתכמו ב150000$ לשנת 1999 עבור קבוצת המחקר של רפוצ'לי בארגון הבריאות העולמי. רפוצ'לי לקח חלק בהרכבת הצהרה של ארגון הבריאות העולמי שחשיפה לשדות אלקטרומגנטים מתחת לרמות המומלצות על ידי ההנחיות הבינלאומיות לא גורמים לשום השלכה בריאותית.
שני איגודי מסחר של טכנולוגיה אלחוטית תרמו 4.7 מיליון $ למחקר האינטרפון שיזם ארגון הבין לאומי לחקר הסרטן, (IARC – תת גוף של ארגון הבריאות העולמי) בשנת 2000. הסכום הזה היווה כ20% מסה"כ 24 מיליון דולר שהבו את תקציב המחקר. המחקר כלל 21 מדענים מ13 מדינות וחקר את הקשרים האפשריים בין הסלולרי לשני סוגים נפוצים של סרטנים, גליומה ואקוסטיק-נארומה. הכסף הועבר דרך מנגנון שמכונה "חומת אש" שנועד למנוע השפעה של התאגידים על מימון IARC. אבל לא ברור האם חומת האש באמת עובדת בצורה יעילה. "הממנים מהתעשיה יודעים איזה מדענים מקבלים מימון. המדענים יודעים מי מספק את המימון" מסביר דריוס לסזינסקי, פרופסור לכימיה ביולוגית באוניברסיטת הלסינקי.
התעשיה לא הייתה יכולה להיות מרוצה עם חלק מהמסקנות של מחקר האינטרפון. המחקר מצא כי המשתמשים הכבדים ביותר (הערת המתרגם – דיברו יותר 27 דקות ביום על פני 10 שנים) בסלולרי היו בסיכון יתר של 80% לפתח גליומה. הממצא הראשוני היה 40% של סיכון יתר אבל תוקן ל80% בשל טעות מובנת בקבוצת הביקורת). המחקר הסיק כי למשתמשים שהיה ברשותם טלפון סלולרי ליותר מ10 שנים היה סיכון יתר של כמעט 120%. לאומת זאת המחקר לא מצה גידול בסיכון למשתמשים שהשתמשו בסלולרי לפחות זמן או שדיברו פחות (מ27 דקות ביום), כמו כן לא נראה קשר למנינגיומה.
כאשר מסקנות המחקר שוחררו בשנת 2010, הדוברים של התעשיה הנמיכו את המשמעות של התוצאות על ידי מומחי שקרים מכנים "אמירה יצירתית של האמת":
"“Interphone’s conclusion of no overall increased risk of brain cancer is consistent with conclusions reached in an already large body of scientific research on this subject,”
תרגום – "מסקנות האינטרפון כי סה"כ אין גידול בסיכון לסרטני מוח הן עקביות עם מסקנות שכבר הגיעו אליהם גוף גדול של מחקר מדעי על הנושא". זאת אמר לכתבים ג'ון וולס, סגן הנשיא ליחסי ציבור של ה CTIA (ארגון חברות הסלולר-האלחוטי והאינטרנט בארה"ב) . המילה ה"מערבבת" כאן היא "סה"כ". משום שחלק ממחקרי האינטרפון לא מצאו סיכון יתר, שימוש בביתוי "סה"כ" איפשר לג'ון וולס להתעלם מהמחקרים שכן הראו על קשר ועל סיכון יתר. הספין וההטעיה בלבלו מספיק ארגוני חדשות והתיעוד שלהם את מחקר האינטרפון היה מרגיע למשתמשי הסלולר. ה WALL STREET JOURNAL הכריז כי "מחקר טלפונים סלולריים שולח מסר פרוע (עמיר – להבנתי במשמעות של לא ברור) לגבי הסיכון לסרטן".
“Cell Phone Study Sends Fuzzy Signal on Cancer Risk,”
בעוד הכותרת ב BBC הכריזו "אין הוכחה לסיכון לסרטן מהסלולרי" – “No Proof of Mobile Cancer Risk.”.
ה4.7 מיליון דולר מכספי התעשיה לארגון הבריאות העולמי השיגו את התמורה הגדולה ביותר שלהם במאי 2011, כאשר ארגון הבריאות העולמי כינס מדענים בליאון שבצרפת כדי לדון בסיווג הסיכון לסרטן בחשיפה לקרינת רדיו מהסלולרי. לא רק שהתעשייה קיבלה נציגות של 3 מחבריה כמשקיפים בדיונים, אלא ששני מומחים שמומנים על ידה נכללו בקבוצת העבודה שתדון בסיווג הקרינה, ובנוסף מספר מומחים נוספים מתעמה הוזמנו לייעץ לקבוצת העבודה.
ניילס קוסטר, מהנדס ממוצע שווצרי, מילא תופס הצהרה על ניגוד אינטרסים והצהיר כי קבוצת המחקר שלו קיבלה מימון ממספר מכונים ותאגידים ממשלתיים ומדעיים. אבל אחרי שהוא כתב סיכום לממצאי ה WHO עבור THE LANCET ONCOLOGY , הירחון הוציא תיקון שמתאר בצורה רחבה יותר את ניגוד העניינים של קוסטר, ומציין קבלת תשלום מפורום יצרני הסלולר, מוטורולה, אריקסון, נוקיה, סמסונג, סוני, GSMA וחברת הטלקום הגרמנית DFUTSCHE TELEKOM. בכל זאת קוסטר לקח חלק ב10 ימי הדיונים.
את החלק הבא והאחרון בתרגום נפרסם בימים הקרובים.
בחלק א' של התרגום\תקציר של הכתבה בTHE NATIONAL ניסינו לתרגם ולסכם את הכתבה הסוקרת את תהליך זריעת הספק של התעשיה הסולארית והאלחוטית בממצאים על נזקים ביולוגים של חשיפה לקרינה מהסלולרי בצד קידום הפריסה של טכנולוגיות חדשות ללא בדיקה ותוך כדי הקלות ברגולציה.
בחלק הראשון התרכזה הכתבה באסטרטגית זריעת הספק של התעשייה אל מול המחקרים המראים סיכון בחשיפה לקרינה
בחלק השני התרכזה הכתבה בתיאור ההסתננות של התעשיה לגופי המחקר והרגולציה ואפילו השלטון בארה"ב וההשפעה האדירה שלה על גופים אלו.
בחלק השלישי נתקדם בתרגום הכתבה – המשך השפעת התעשיה על המדע, על מדענים, על רגולציה ועל התקשורת.
********************************
התעשיה גם הובילה קמפיין נגד לנהרט הרדל, פרופסור שוודי לאונקולוגיה ששירת בקבוצת הבדיקה של ה IARC. מחקריו של הרדל, אשר מצאו עלייה בגליומה ואקוסטיקנרומה במשתמשי סלולרי לאורך זמן, היו מהראיות החזקות ביוצר שקבוצת הבדיקה של IARC שקלה.
הרדל עורר את החוסר שביעות הרצון של התעשיה כבר בשנת 2002, כאשר טען כי ילדים לא צריכים להשתמש בסלולרי. שני מדענים עם קשרים לתעשיה, ביחד עם הרשות השוודית לקרינה, פרסמו בזריזות מאמר שמבקר את המחקרים של הרדל. אלה היו ג'ון ד. בויס וג'וסף ק. מקלוגלין מהמכון הבין לאומי לאפידמיולוגיה, גוף שסיפק "תמיכה משפטית" ו "יעוץ תאגידי" למגוון תעשיות, זאת על פי אתר האינטרנט שלו. ואכן באותו זמן שבויס ומקלוגלין ביקרו את עבודתו של הרדל, המכון הבין לאומי לאפידמיולוגיה סיפק שירות של עד מומחה למוטורולה במהלך תביעה בנוגע לגידול מוח שנוהלה נגד החברה.
התעשיה לא קיבלה את התוצאה שהיא רצתה בלייון, אבל היא הצליחה לצמצם את הנזק. חלק מהחברים בקבוצת העבודה היו בדעה כי יש צורך להגדיר את קרינת הרדיו ברמה 2A, "כנראה מסרטן בבני אדם". אבל בסופו של דבר, קבוצת העבודה הצליחה להסכים רק על הגדרה של 2B, מסרטן אפשרי.
התוצאות הללו הפסיקו את השימוש של התעשיה בטיעון שאין ראיות מדעיות מבוססות שהסלולריים מסוכנים. ג'אק רואולי מאיגוד התעשיה ה GSMA אמר כי "האינטרפטציה צריכה להיות מבוססת על משקל סה"כ הראיות"
"interpretation should be based on the overall balance of the evidence.”
שוב, המילה החמקמקה "סה"כ" מקטינה את המחקר המדעי המשמעותי שהתעשיה לא אהבה.
בתקופה ההיא, מדענים שמומנו על ידי התעשיה לחצו על עמיתים שלהם כבר קרוב לעשור. זאת על פי לזנסקי, שהיה גם חבר בוועדת העבודה של IARC בליון. לסזנסקי היה עוזר פרופסור בבית הספר לרפואה של הרווארד בעת שהוא חווה לראשונה לחץ כזה, בשנת 1999. הוא רצה לחקור את האפקט של קרינת רדיו ברמות גבוהות מרמות ה SAR המותרות על ידי הממשל. זאת בהנחה שאולי אלו רמות שיותר רלוונטיות לחשיפה בעולם האמיתי. אך כאשר הוא הגיש את הצעת המחקר בפגישה מדעית, על פי לסזנסקי הרעיון טורפד על ידי מאיס שוויצקור, ג'ו אלדר ו סי-קי צואו, מדענים אשר עבדו עבור מוטורולה. כפי שלסזנסקי נזכר, זה היה חזיון רגיל בפגישות מדעיות, ואני נכחתי ברבות מהן, שבכל מקרה שמדען דיווח על השפעות ביולוגיות ברמות SAR מעל הרמות המותרות על ידי הממשל, המוזכרים לעיל שפעלו עבור התעשיה, ביחד או לחוד, קפצו אל המיקרופון כדי לגנות ולהכפיש את התוצאות.
שנה לאחר מכן, מחקר שאותו מגדיר לסזנסקי כ"משנה משחק" גילה כי גם כאשר הטלפון פולט קרינה ברמות המותרות, אשר באירופה מותרת חשיפה של 2W/Kg , יכולות להביא לחשיפה לשיאי קרינה גבוהים פי כמה מהתקן המותר, בנקודות מסוימות בעור, ובתאי דם (שם רמות הקרינה הגיעו ל40W/Kg). במילים אחרות, תקן הבטיחות הרשמי החביא חשיפה לרמות גבוהות עד פי 20 , בנקודות חמות, אבל מדענים במימון תעשיה חסמו כל מחקר על ההשפעות הבריאותיות האפשריות במקרים אלו.
"כל אחד יודע שאם תוצאות המחקר שלך מראות שיש השפעות לקרינה, זרם המימון נפסק" אומר לסזנסקי במאמר משנת 2011. רשות הבטיחות לקרינה הגרעינית בפינלנד, היכן שלסזנסקי הייתה קריירה ארוכה, הפסיקה את המחקר על ההשפעות הביולוגיות של טלפונים סלולריים ושחררה אותו מתפקידו לאחר שנה.
לפי מדענים שמעורבים בתהליך, אפשרי שארגון הבריאות העולמי ישקול מחדש את הגדרת הסיכון לסרטן הנגרם מהקרינה הנפלטת מהסלולרי. ארגון הבריאות העולמי אמר ל THE NATIONAL כי לפני החלטה כזו הוא יסקור את הדוח הסופי של מחקר הNTP – הסוכנות לחומרים מסוכנים (של ממשלת ארה"ב) . התוצאות שדווחו על ידי ה NTP בשנת 2016 נראה שחיזקו את הצידוק להגדרת הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים ל"כנראה מסרטן" או אפילו "מסרטן ודאי-ידוע". בעוד שמחקר האינטרפון השווה בין הרגלי השימוש של אנשים שחלו בסרטנים עם אלו שלא חלו בסרטנים, מחקר ה NTP חשף עכברים וחולדות לקרינת טלפונים סלולריים ואז עקב אחריהם לראות האם הם יחלו או לא.
"יש אפקט מסרטן" הכריז רון מלניק, מי שתכנן את מחקר ה NTP. חולדות זכרים שנחשפו לקרינה מסלולריים פיתחו הרבה יותר סרטניים, למרות שאותו אפקט לא נראה בנקבות. כמו כן לחולדות שנחשפו לקרינה היה שיעור ילודה נמוך יותר, שיעור מוות בלידה גבוהה יותר, ויותר בעיות לב מאשר אלו שבקבוצת הביקורת. האפקט המסרטן התקיים רק בחלק קטן יחסית של החולדות, אבל האחוז הקטן הזה יכול להיות מתורגם למספרים גדולים מאוד של סרטנים בבני אדם "בגלל המספר הגבוהה במיוחד של אנשים אשר משתמשים בציוד תקשורת אלחוטי, אפילו עלייה קטנה מאוד בשיעור התחלואה…יכולה שיהיו לה השלכות רחבות על בריאות הציבור" כך מוסבר במחקר ה NTP.
אבל זה לא היה המסר שעבר על ידי הסיקור התקשורתי שהמחקר קיבל, כאשר כתבים המגבים את התעשיה השתמשו בספין של "צריך עוד מחקר". "ברצינות הפסיקו עם הדיווח הלא אחראי על טלפונים סלולריים וסרטן" דרשו הכותרות בVOX. "אל תאמינו להייפ" טען ה וושינטונג פוסט. הניזוויק ( Newsweek ) תרם את חלקו, בתחילת המאמר סיכם בפסקה אחת את ממצאי המחקר, והקדיש את שאר המאמר להבאת טיעונים מדוע יש להתעלם מהתוצאות הללו.
מחקר הNTP עתיד לעבור ביקורת עמיתים בפגישה בין ה 26 ל28 במרץ 2018. הסימנים הראו שראש התוכנית מנסה להנמיך את המשמעות של הממצאים. ה NTP שחררה אזהרה לציבור כאשר התוצאות הראשוניות של המחקר פורסמו בשנת 2016. אבל עכשיו, שנתיים אחרי, כאשר ה NTP שחררו פחות או יותר את אותן התוצאות, ג'ון בוצר, החוקר הבכיר שהנחה את המחקר, הכריז במסיבת עיתונאים ש" אני בכלל לא חושב שזהו מצב של סיכון גבוה". בחלקו בגלל שבמחקר חשפו את החולדות והעכברים לרמות גבוהות יותר של קרינה מהאופייניות במקרה של המשתמש הסלולרי.
סלסיין (העורך של האתר Microwave News) מנחש שיש הסבר לנסיגה של ה NTP: מנהיגות חדשה בתוך הארגון, כאשר מנהל לשעבר בחברות התרופות, בריאן ברידג, מנהל את הפעילות היום יומית. לחץ מרפובליקנים הידידותיים לבעלי העסקים והתעשיה, ולחץ מהצבא האמריקאי שמערכות הנשק שלו מבוססות על קרינה אלחוטית, והאידיאולוגיה האנטי מדעית של ממשל טראמפ. השאלה עכשיו היא האם המדענים שעוסקים בביקורת העמיתים של המחקר יאמצו את המסקנות האמביוולנטיות שלו או שישנו אותן (הערת המתרגם – המאמר נכתב לפני הגשת המסקנות של ביקורת העמיתים שהמליצו להחמיר במסקנות המחקר)?
הראיות המדעיות שטלפונים סלולרים בפרט וטכנולוגיה אלחוטית בכלל, יכולים לגרום לסרטן ולנזק גנטי אינן מוחלטות, אבל הן נמצאות בשפע ומתגברות ככל שהזמן חולף. בניגוד לרושם שרוב הסיקור התקשורתי נותן לציבור, 90% מ200 המחקרים הקיימים במאגר הנתונים הרפואי של המכון הלאומי לבריאות על אפקט המחמצן של הקרינה הסלולרית ועל הנטייה שלה לגרום לתאים להשיל אלקטרונים, אשר יכול להוביל לסרטן ומחלות אחרות, מצאו השפעה משמעותית. זאת בהתאם לסקר של הספרות המדעית שנעשה על ידי הנרי לאי. 72% מהמחקרים הנרולוגיים ו64% ממחקרים על הדי-אן-אי מצאו השפעה.
הנחישות של התעשיה הסלולרית-אלחוטית לגבי "האינטרנט של הדברים" , למרות הגידול האדיר בחשיפה לקרינה שהדבר יביא, מעלה את ההימור בצורה קיצונית. משום ששידור בתקנים של 5G יכול לנוע רק מרחקים קצרים (הערת המתרגם – בשל חוסר היכולת של תדרים גבוהים לעבור מכשולים כגון עצים או קירות), אנטנות בגודל של מגש פיצה, יהיו צריכות להיות מותקנות כל 250 יארד (כ120 מטר) כדי להבטיח כיסוי וחיבוריות. "התעשיה תצטרך מאות אלפים , אולי מיליונים, של אתרי אנטנות חדשים רק בארצות הברית", אמר מוסקוביץ, חוקר מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. "אז אנשים הולכים להיות בתוך אמבטיה של קרינה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע".
יש גם גישה אלטרנטיבית, מה שחלק מהמדענים ואנשי האתיקה קוראים לו "גישת הזהירות המונעת", אשר מכירה בכך שהחברה לא צריכה הוכחה חד משמעית של סיכון כדי להגביל טכנולוגיה מסוימת. אם הראיות מוצקות מספיק והסיכון הוא גדול מאוד, עקרון הזהירות המונעת קורא לעיכוב בפריסה של אותה טכנולוגיה, עד שמחקרים נוספים יבוצעו וישפכו אור על ההשלכות. העצומה של המדענים שהוזכרה במאמר זה, מנסה לגרום לרגולטורים ממשלתיים לאמץ את עקרון הזהירות המונעת לגבי הטכנולוגיה של הדור החמישי 5G. התקנים הנוכחים לקרינה "מגנים על התעשיה…לא על הבריאות" , מציינת העצומה, אשר "ממליצה על עיכוב וביטול הפריסה (של 5G) עד אשר סיכונים אפשריים לבריאות האדם והסביבה יחקרו באופן מלא על ידי חוקרים עצמאיים שלא מהתעשייה.
שום מדען לא יכול בוודאות להגיד כמה משתמשים בטכנולוגיה אלחוטית יחלו בסרטן, וזוהי בדיוק הנקודה. אנחנו פשוט לא יודעים. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים כאילו אנחנו יודעים מהו הסיכון, וכאילו הסיכון הוא נמוך מאוד מאוד. בינתיים עוד ועוד אנשים ברחבי העולם, כולל ילדים ומתבגרים רבים מכדי לספור, מתמכרים לטלפונים סלולריים בכל יום, והמעבר לטכנולוגית דור החמישי כבדת הקרינה נחשב כעובדה גמורה. בדיוק איך שהתאגידים האלחוטיים הגדולים אוהבים את זה.
