כנס מומחים 2020 – פרופ' אלון טל -האם הרגולציה הסלולרית בארץ מספקת? האם היא יעילה?

קישור להרצאה באנגלית – http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=10178:is-israeli-cellphone-regulation-enough&Itemid=560

נקודות עיקריות בהרצאתו של פרופ' אלון טל.

  1. ישראל היא מובילה בשימוש בסלולרי . 90% מהישראלים משתמשים (לא רק דיבור גם גלישה, משחקים ואפליקציות) בסלולרי החכם שלהם 7.4 שעות ביום (יוסי ניסן ספטמבר 2016)
  2. גם ילדים הם משתמשים בסלולרי בישראל
  3. 6.8 מיליון משתמשים באינטרנט דרך הסלולרי שלהם (יש עליה כל שנה).
  4. אחת הסיבות לכך היא שהשימוש בסלולרי הוא מאוד זול בישראל, וזה בזכות (בגלל) השר משה כחלון שהנהיג במשך שנים את הרפורמה בשוק הסלולרי בישראל.
  5. נקודות מפתח ברפורמה: שמירת מספר במעבר בין חברות, תשלום אחד לשיחה בין שני סלולריים של חברות אחרות, ביטול הסכם רק 8% מסכום החוזה הנותר, אפשרות לפרוס את דמי ההחזר, חברות חדשות יוכלו להשתמש בתשתית הקיימת,.
  6. כך הפכה ישראל מאחת המדינות בה השימוש בסלולרי הוא מהיקרים בעולם, לאחד מהזולות
  7. כתוצאה מהרפורמה חברות הסלולר מרוויחות הרבה פחות.
  8. חוץ מהודו אנחנו כנראה הזולים ביותר בעולם.
  9. משרד הגנת הסביבה, עובד לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת מ 2006, לפי עקרון הזהירות המונועת (כל עלייה בקרינה צריכה להיות מנומקת והכרחית) , עבודה לפי תקנים. המשרד הוא מאוד עני ומתוקצב בצורה מאוד רזה.
  10. משרד הבריאות הוא בתקן יועץ בנושא הקרינה . המלצות לשימוש בבתי הספר, המלצות לשימוש בסלולרי , לא תקן אלא המלצות.
  11. תוכנית מתאר 36א אמורה לדאוג לכך שתהיה קליטה סלולרית בכל פינה בארץ ללא בעיות חשיפה לקרינה.
  12. בכל זאת יש בעיות קליטה. היום קליטה טובה נחשבת לערך משמעותי בסגנון החיים.
  13. תפקיד משרד הכלכלה הוא להגן על הצרכן , כולל אלון אזהרה מקרינה(שאף אחד לא קורא)
  14. מכון התקנים הישראלי אמון על הבדיקה של המכשור הסלולרי ויש לו מעבדות וציוד מתאים.
  15. השאלה שצריך לשאול האם הרגולציה הישראלית היא מספק והאם היא עובדת? האם לציבור יש את ההגנה שהוא זקוק לה כדי לצמצם את הסיכון מחשיפה לקרינה מהסלולריים.
  16. סה"כ 15 דקות.

הערה שלי – הכל טוב ויפה אבל התקנים גבוהים ולא לוקחים בחשבון שום אפקט ביולוגי או בריאותי , מבוססים על הנחת היסוד שחוץ מחימום אין שום השפעה לקרינת רדיו ולכן הרגולציה , גם אם טובה, וגם אם נאכפת, אינה מבטיחה בריאות הציבור, להיפך בחסותה ניתן לתת "תו תקן לא מגן" לכל המזהמים בתחום ולכל טלפון סלולרי כאילו הם בטוחים לשימוש. זו טעות..

קישור – http://video.tau.ac.il/events/media/k2/videos/10178.mp4

Amir Borenstein

מנהל האתר

כתיבת תגובה