You are currently viewing תסתכלו לאמת בעיניים – אימרו לא לסלולריים בבתי הספר
שימוש בסלולרי בכיתות בבתי הספר

תסתכלו לאמת בעיניים – אימרו לא לסלולריים בבתי הספר

25/03/2025 , 03:30 לפנות בוקר.

שלוש וחצי בבוקר, אני לא יכול לישון.

אני לא יודע אם זה הכעס או הייאוש, או שאריות של כאב הראש.

הערב לקחתי חלק בישיבה בוועדת חינוך במועצת זיכרון יעקב. לב הדיון היה ההתמודדות עם ההשלכות השליליות של השימוש של הילדים והנוער בסלולרי, ועתיד השימוש בסלולריים בבתי הספר.

ישבתי שם מוקף בסלולריים משדרים, שעונים חכמים, ומיני משדרים אחרים של אנשים , הורים , ואנשי מקצוע החינוך שהתכנסו כולם כדי לספר אחד לשני כמה המצב קשה. ש"הדור אינו אותו דור" , ש"יש אינדיקציות וסימנים ועלייה בתופעות שליליות של התמכרות והתנהגות שוליים", ש"הם לא נגד טכנולוגיה, אבל יש אירוע חריג וצריך לנהל את האירוע", ושלל סיסמאות. מוקף באנשים שרואים את קצה הקרחון של ההשפעה של הסלולריים על חיי הילדים והנוער, ומבינים שהם חייבים לעשות משהו. אבל בו זמנית הם בעצמם מכורים לשימוש בסלולרי ולא מבינים (או לא רוצים להבין) את כלל התמונה. ואפשר להגיד שגם לא רואים או לא מבינים את התרומה שלהם להמשך התנועה של הספינה הרעועה הזו, אל לב הקרחון.

הרי מערכת החינוך עושה שימוש בסלולריים חכמים בתוך הכיתות, וההורים הם אלה שחושפים את הילדים לסלולרי בתוך הבית. שני הצדדים תורמים להיווצרות ולהעמקת הבעיה, ובפגישה הזו כאילו הם אומרים אחד לשני "תפסיק אתה קודם".

מאוד מתסכל להיות מי שרואה את כל הקרחון (או לפחות חלק יותר גדול מהקרחון) במצבים כאלה.

עוד יותר קשה להיות מישהו שהקרינה מהסלולריים והציוד האלחוטי כבר משפיעה עליו (ועל ילדיו) וגורמת לו (ולפחות לאחת מבנותיו) לכאבים. וכן , על הפגישה הזו שילמתי בשעות של כאבי ראש וגם בלילה בלי שינה, ועמוס מחשבות.

תחושת דז'ה-וו?

כל הערב הזה ליוותה אותי תחושה של דז'ה-וו . הרי עשינו את כל זה לפני 6 שנים, בפרויקט שנקרא אז "תסתכלו לי בעיניים"(1). בזמנו כמה הורים בשילוב המועצה, הגדרנו צעדים להתמודדות עם הכניסה של הסלולריים לחיי ילדנו (אז ילדי היו קטנים), וכדי לעכב ולו מעט את ההשתלטות שלהם על חיי הילדים. הביאו מומחים, הייתה הרצאה, היה כינוס, נבנה אתר, בוצעו צעדים בפועל בשטח. במקביל היו גם כמה הצהרות של שר החינוך, ומשרד החינוך בדבר הגבלת השימוש בסלולריים בבתי הספר.

אז נאסר השימוש בסלולריים בבתי הספר היסודיים של זיכרון יעקב, המנהלים עודכנו, הוכנסו סעיפים מתאימים לפרוטוקול בית הספר, והצוות החל לאכוף את הנושא (לפחות בבית הספר של הבנות שלי). הונהגו הפסקות פעילות, והורים בכיתות א-ג התארגנו כדי לא לתת לילדיהם סלולריים בכיתות אלו.

אבל להצלחה הראשונית היה גם תאריך תפוגה. כאשר הצוות עצמו מכור לשימוש בסלולריים ומשתמש בהם ככלי ראשי לניהול סדר היום בכיתה ובבית הספר, נעלם האפקט של דוגמה אישית.

המשך השימוש בסלולריים ללמידה, החל מכיתות ג' והלאה היה המסמר השני בארון הקבורה של התוכנית. המתווה של משרד החינוך שדוחף את השימוש בטכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות בבתי הספר, גרם לכך שהורים שעדיין לא נתנו לילדים שלהם סלולריים חכמים בכיתה ג, נכנעו תחת הצורך והרצון שהילד ייקח חלק בשיעורים המתוקשבים (אם אפשר לקרא לבוחן או חידות בסלולריים "שיעור מתוקשב") עם הסלולרי החכם, ולא יישאר בצד כאשר כל הילדים האחרים בכיתה כבר פתחו קבוצת וואטאפ ומתכתבים בה כל היום, כולל העברת חומר לימודי בהוראת המורים.

הדבר השלישי שפגע בתוכנית היה חוסר המשכיותה ואי השמירה על הקיים. אחרי כשנתיים שלוש בהן הורים ביקשו להגביל ולעכב את ההכנסה של הסלולריים לחיי ילדיהם, באו הורים שלא ראו בזה משהו ששווה או נכון לעשות. המועצה מבחינתה לא דחפה לדעתי את הנושא ולא יזמה שימור, המשכיות או העמקה של ההישגים.

כך , כמה שנים אחרי התחלת התוכנית, נשארו שאריות שלה. יש שימוש בסלולרי בבתי הספר באישור ולא באישור, מתחת ומעל השולחן, בהיחבא ושלא בהיחבא, וגם אם מוגבל במידה מסוימת, הסלולריים עדיין שם בתיק, על השולחן או מתחת לשולחן, משדרים ומקרינים כל היום. השימוש בסלולרי בבתי הספר נדחף ומקודם על ידי משרד החינוך. להורים ולמועצה נשאר לדבר בסיסמאות כמעט ריקות על כמה הם לא נגד טכנולוגיה, וכמה המצב קשה ודורש טיפול, והמקסימום שהם שואפים אליו הוא עיכוב ההכנסה לעוד שנה או שנתיים.

נועד ותוכנן למכר

ולילדים אין סיכוי. הרי בכל חברה שמפתחת מוצר, תוכנה, מערכת הפעלה או התקן לסלולרי, יושבים מהנדסי UI , ופסיכולוגים מחוננים, אשר דואגים לפתח מוצר שמעל הכל יימכר וישמור על המשתמש מחובר למכשיר וחוזר ומשתמש בו יותר ויותר. בעלי המקצוע הטובים ביותר דואגים לכך שהילדים שלכם יהיו מכורים תוך שבועיים, וזומבים דיגיטליים תוך שנה. הסלולרי (והמסכים , אבל הסלולרי בעיקר, כל כולו הזרקת דופמין, תגמולים וריגושים חולפים) סולל נוירונים חדשים במוח ויוצר סערת תקשורת וחישה מוגברת החל מהפעילות הראשונה, גם אם היא בשביל "לימוד". משם זה תהליך מתמיד ומחמיר של עוד ועוד שימוש, עוד ועוד דופמין, עוד ועוד התמכרות (ועוד ועוד חשיפה לקרינה). איזה סיכוי יש לילדים שלכם? מה הסיכוי שלכם להגביל את זה? איזה סיכוי יש למועצה לשלוט באירוע אם בקול אחד מדברים על הגבלה ובפועל מקדמים את השימוש בסלולרי בבתי הספר ובכלל?

להשוואה , השנה יצא לי לעבוד עם קבוצה של פעילים מהמגזר החרדי. כולם בוגרי ישיבות, רובם ללא לימודי ליבה. הם למדו את החומר המקצועי בשקיקה, במהירות ויעילות. היכולת שלהם לקרוא טקסטים טכניים ומדעיים בלטה בניגוד לחוסר היכולת של פעילים דומים מהציבור החילוני שאני נתקל בהם (כולם עם בגרות מלאה ורובם עם תארים אקדמיים, אבל עם שימוש בסלולרי, יכולת קריאה אפסית, וקשב של שלוש שניות). כל זאת כמעט ללא אנגלית וללא בגרות. ועוד משהו לא היה להם, לא היה שם שימוש בסלולרי חכם.

ועכשיו כולם מדברים על כמה המצב נורא.

הם רואים את ההשפעות החברתיות וההתמכרויות של המסכים הקטנים. הבידוד החברתי, הדיכאון, בזבוז הזמן, הגלישה להתנהגות השוליים, גלישה להתמכרות לחומרים כימיים כדוגמת שימוש באלכוהול וסמים, החמרה של הפרעות קשב וריכוז, החמרה בהפרעות התנהגות אחרות ועוד, ועוד.

אני בספק אם הם מכירים את ההשפעות הביולוגיות והבריאותיות של החשיפה לקרינת רדיו (תת סוג של קרינה בלתי מייננת) שסלולרי חכם משדר רוב הזמן. ההשפעות הללו לא מוכרות על ידי משרד הבריאות והתקנים שאמורים להגן עלינו לא לוקחים אותן בחשבון (התקנים לוקחים בחשבון רק אפקט חימום של קרינת הרדיו). השפעות שמחזקות ופועלות בסינרגיה שלילית עם ההשפעות החברתיות וההתנהגותיות של השימוש בסלולריים .

לא רק השפעות חברתיות והתנהגותיות

הקרינה הבלתי מייננת נתפסת לרוב, ועל פי רוב, כבלתי מזיקה. אין זה המצב. ההשפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת (2) אומנם איטיות ואינן קשורות לינון ישיר של החומר הביולוגי, אבל הן קיימות ומצטברות ומתקיימות גם ברמות חשיפה לקרינת רדיו שאינן גורמות לחימום. הן גם מוכחות מדעית ויותר ויותר מחקרים חוזרים ומראים אותן לחימום.  החל מפגיעה במחסום דם מוח (סלפורד 2003), יצירת רדיקאליים חופשיים בתא ושיבוש מערכות תקשורת בין התאים בגוף (פרידמן 2007) , דרך שינויים בצריכת גלוקוז במוח (וולקוב 2011) , נזק למיאלין ולעצבים ( קוריאה 2017 ) , ועד נזק עקיף לדי-אן-אי (הנרי לאי 1996) ועוד, ועוד.

להערכתי הסלולרי החכם הוא היום המקור הכי משמעותי של חשיפה לקרינה בלתי מייננת אצל רוב האנשים. המשדרים בו אומנם קטנים יחסית, אבל הקרבה הרבה למשתמש, וזמן החשיפה הארוכים הופכים אותו למקור המשמעותי ביותר. גם השימוש בסלולרי נקשר כבר לעלייה בתחלואה ובנזקים בריאותיים (3 ).  

שימוש בעשרות טלפונים סלולריים בחדר כיתה, בו זמנית, מביא לעלייה של החשיפה לקרינה בצורה משמעותית מאוד. אבל עלייה זו לא באה לידי ביטוי בבדיקות הקרינה המבוצעות על ידי מדי קרינה איטיים שלא קולטים לרוב בכלל את השידורים הקצרים והמהירים מהסלולריים. תוצאות הבדיקות הנמוכות הללו מושוות לתקנים הגבוהים וכך מושלמת תמונה שגויה שהכל בסדר והקרינה תקינה. זאת כאשר בשנים האחרונות בשל השימוש בסלולריים בבתי הספר ובשל התקנה של מערכות וייפיי בכיתות, הפכו הכיתות לחממות קרינה, ובתי ספר למוקדי חשיפה משמעותיים לקרינת רדיו "תקינה" אבל לא בריאה.

יבואו "חכמים" ויגידו אז נשפר את הקליטה ונוריד את הקרינה מהסלולריים, וכבר בא משרד החינוך והגדיר בחוזר מנכ"ל שלו (4) הכנסת והפעלת משדרים סלולריים (מגבירי קליטה) נוספים לסלולריים בכיתות, זאת בלי לקחת בחשבון את תוספת החשיפה הקבועה לקרינה שיביאו משדרים אלו. המגברים הללו יוסיפו לחשיפה במקום לצמצם אותה.  בדיוק באותה הצורה שאנטנה בתוך ביתכם תביא אולי לירידה בעוצמת השידור מהסלולריים בבית אבל תוסיף חשיפה לקרינה בסה"כ.

נזקי החשיפה לקרינה

השפעות החשיפה לקרינת הרדיו באות לידי ביטוי בדרך כלל לראשונה בשלל תסמינים (5) המופיעים אצל מי שהופכים לאט, לאט לרגישים יותר ויותר. זה מתחיל בחום בפנים (הרחבת נימי דם על העור) בעת שיחה, כאבי ראש בעת ואחרי שימוש בסלולרי, דופק לא סדיר, נימולים בידיים ושלל תסמינים נוספים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת (תסמונת הקרינה האלקטרומגנטית). עם השנים והחשיפה התסמינים הופכים לרגישות, ולמצב בריאותי קבוע.

 היום להערכתי רוב האנשים כבר הרגישו לפחות פעם אחת, לפחות תסמין אחד מהתסמינים הנ"ל, בעת או אחרי השימוש בסלולרי או בציוד אלחוטי אחר. רובם אינם מבינים את המקור, אחרים מתקשים להאמין. מי שלא הרגיש ולא קישר, יתקשה לקבל את כל מה שכתבתי בנושא ההשפעות הביולוגיות והבריאותיות של הקרינה ויעדיף לאמץ את דעת גופי התקינה והבריאות המושפעים על יד תעשיה (זו אינה אמירה קונספירטיבית, אלא אמירה מבוססת ובהירה. כל זה כבר קרה בעבר עם עישון, אסבסט, עופרת ורעלנים נוספים עם תעשיה חזקה שקידמה שימוש בתקנים מתירנים ולא מגנים והשפיעה במשך שנים על הממשל, ,גופי הבריאות והתקינה העולמיים, ואפילו על המחקר בתחום) המרגיעים בדרך כלל , ומספרים לנו ש"הכל נבדק" ו"הכל בסדר". זאת כאשר אנשים וילדים ממשיכים להיפגע.  

מי שמכיר את נושאי התקינה של מזהמים אחרים, מכיר בוודאי את הדברים הנ"ל מעולמות זיהום האוויר, זיהומי הקרקע והים, ומזון.  תקנים מתירנים, ממשל מאפשר ומגן על המזהמים, ותעשיה עשירה וחזקה מביאים ביחד להחלטות ומדיניות שלא לטובת בריאות האזרח.

לילדים אין סיכוי מול הסלולרי

כך גם בשימוש בסלולרי. לילדים אין סיכוי. התעשיה החליטה להכניס סלולריים לבתי הספר. משרד החינוך קבע לכך מסגרת מאפשרת. משרד הגנת הסביבה יוצר האשלייה שהקרינה נמוכה ולא מזיקה. וכך בכיתה ג' מתחילים להשתמש בסלולרי ככלי לימודי והסכר נפרץ גם אצל מי שרצה לתת לילדים שלו כמה שנים בלי. משם לשימוש בסלולרי ככלי ראשי או יחיד, להתמכרות , להחמרה של בעיות התנהגותיות וחברתיות, להפיכה לצרכן דיגיטאלי שרודף אחרי הרכישה הבאה והריגוש הקצר הבא, עם קשב של שלוש שניות, הדרך מאוד מאוד קצרה ומהירה.

אני קורא למועצה ולהורים, תסתכלו לאמת בעיניים. אל תקראו להגבלה ביד אחד ותדחפו את המכשיר הממכר הזה לידי הילדים ביד השנייה. אנא הבינו, הסלולרי אינו קדמה, הוא חדשנות מזיקה. השימוש בו הוא בגדר רוע מקובל\דרוש (Necessary evil). אין לעודד, לדחוף או לקדם את השימוש בו, ביחוד לא בבתי הספר. הסלולרי אינו כלי למידה ואינו כלי יצירה. הסלולרי הופך את המשתמש למוצר ואת הילדים ואת מוחם ללקוחות שבויים, מכורים, ותלויים. לקוחות, לא יוצרים , משתמשים לא מהנדסים. אין ולא יהיה שימוש מושכל בסלולרי, כל שימוש הוא שימוש מסכל (את הילדים). הביאו להפסקת השימוש לחלוטין בסלולריים חכמים ובציוד אלחוטי בבתי הספר, ויפה שעה אחת קודם.

לא שכנעתי אתכם? צפו בסרטון בסוף הפוסט.

הכותב, עמיר בורנשטיין,  בן 51, הורה לשתי בנות (ללא סלולריים) בכיתות ה' , וז' (אחת מהן כבר סובלת מתסמינים של חשיפה לקרינה בכיתה שלה שנחשבת למתקדמת מאוד בכל הקשור להגבלת השימוש בסלולריים, ועדיין, יש שימוש ויש קרינה), מזיכרון יעקב.
רגיש לקרינה ופעיל בתחום המודעות לנזקי הקרינה, בצד פעילות מקצועית ומסחרית בנושא הקרינה, מדידה, צמצום חשיפה ומיגון.




סרטון – https://youtu.be/7V6nucKFK88

סימוכין

  1. פרויקט "תסתכלו לי בעיניים" 2019 – https://intomyeyes.home.blog/
  2. מנגנוני נזק של קרינה בלתי מייננת (בדגש על קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי) – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/rf-mechanism/
  3. סיכום מדעי חלקי על הקשר בין הסלולרי להשפעות בריאותיות ותחלואה –  https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/cell-phone-studies/
  4. חוזר מנכ"ל על שימוש בטכנולוגיה בבתי הספר https://apps.education.gov.il/mankal/horaa.aspx?siduri=535#_Toc256000017
  5. רשימה של תסמינים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת –   https://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-symptoms/

כתיבת תגובה