פרסום של פליפס אלסדייר מאנגליה, מהנדס אלקטרוניקה ומי שמנהל את אתר POWER WATCH , על מנגנונים שבהם שדות אלקטרומגנטים ברמות נמוכות מאוד משפיעות על בעלי חיים וארוגניזם ממלכת החיות.
זאת בניגוד לגישה של גופי התקינה (INICRP), ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומכחישי נזקים אחרים, כי אין השפעות ביולוגיות לקרינה בלתי מייננת ברמות נמוכות מהתקנים .
הכותבים מציינים כי המדע הקיים בהקשר של בעלי חיים הוא רב ומבוסס ועומד בניגוד לגישה של גופי התקינה וארגון הבריאות העולמי. כמו כן כותבים החוקרים כי רוב מחקרי החשיפה על רגישות לקרינה שנעשו עד היום מבוססים על הבנה חלקית ולא נכונה של ההשפעה של קרינה על מערכות ביולוגית וסובלים משגיאות רבות בתכנון הניסויים ובביצוע המחקר.
קישור למחקר – https://doi.org/10.1080/09553002.2024.2435329
תרגום של CHAT GPT לעברית – תקציר
רקע
תסמינים של רגישות יתר אלקטרומגנטית (EHS) או רגישות לאלקטרומגנטיות (ES) בתגובה לשדות אלקטרומגנטיים (EMFs) ברמות הנמוכות מהתקנים הבינלאומיים הנוכחיים נחשבים לרוב כתגובות נוֹצֶבּוֹ על ידי המדע הרפואי הקונבנציונלי. עם זאת, בתחום הרחב של חישת שדות מגנטיים בביולוגיה, ההבנה שלנו לגבי המנגנונים והתהליכים של אינטראקציות עם שדות מגנטיים (MF) מתקדמת יותר.
שיטות
סקרנו מגוון מאגרי פרסומים במטרה לזהות את ההתקדמות המרכזית בהבנת חישת שדות מגנטיים ברחבי ממלכת בעלי החיים.
תוצאות
בחַנו מנגנונים ראשוניים של חישת MF/EMF וקישורם למערכת העצבים ולמוח. חלקיקי מגנטיט במוחנו וברקמות אחרות יכולים להמיר שדות מגנטיים/אלקטרומגנטיים, כולל בתדרי מיקרוגל. מנגנון הזוג הרדיקלי (RPM) נחשב לבסיס העיקרי של המצפן המגנטי אצל ציפורים ובעלי חיים אחרים, ופועל באמצעות מולקולות חלבון קריפטוכרום בעין. במקרים מסוימים נצפתה רגישות יוצאת דופן, הנמוכה פי אלפים מעוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ. ידוע כי שדות אלקטרומגנטיים בתדר רדיו (RF) גורמים לבלבול במצפן של ציפורים.
מסקנות
מחקר בינתחומי הוכיח שכל צורות החיים יכולות להגיב לשדות מגנטיים. מחקרים מראים כי גם קריפטוכרומים אנושיים מציגים רגישות מגנטית. רוב המחקרים הנוכחיים שנועדו לבחון את EHS נכשלו באישור התופעה כמחלה סביבתית. אנו מייחסים זאת לחוסר הבנה בסיסי של המנגנונים והתהליכים המעורבים, שהוביל לתכנון בדיקות בלתי מתאימות ובלתי מספקות. אנו מסיקים כי מחקר עתידי על EHS צריך להתבסס על גישה מכניסטית קוונטית תוך שימוש בידע הקיים על הרגישות המגנטית של אורגניזמים חיים.
מה זה "קריפטוכרומים "
קריפטוכרומים הם סוג של חלבונים השייכים למשפחת חלבוני פוטורצפטורים (קולטני אור). חלבונים אלו ממלאים תפקידים חשובים בתהליכים ביולוגיים שונים, במיוחד בתגובה לאור כחול ובוויסות השעון הביולוגי של אורגניזמים חיים. הם נמצאים בצמחים, בעלי חיים ואפילו בבני אדם.
תפקידי הקריפטוכרומים
שעון ביולוגי – אצל בעלי חיים, הקריפטוכרומים מסייעים בוויסות המחזור הצירקדי (מחזור היום והלילה), על ידי תגובה לשינויים באור.
חישת שדות מגנטיים – בקרב ציפורים ובעלי חיים אחרים, הקריפטוכרומים מעורבים במנגנון שמאפשר חישת שדות מגנטיים של כדור הארץ, מה שמסייע בניווט מגנטי. המנגנון הזה מבוסס על תהליכים קוונטיים, שבהם האור משפיע על "זוגות רדיקלים" בתוך הקריפטוכרומים, ומאפשר חישת הכיוון המגנטי.
פוטוסינתזה בצמחים – בצמחים, קריפטוכרומים משתתפים בויסות צמיחה, התפתחות והתאמות שונות של הצמח לתנאי אור.
מיקום – בקרב בעלי חיים, הקריפטוכרומים נמצאים ברשתית העין ובאזורים מסוימים במוח.
בצמחים הם פזורים בתאי הצמח, בעיקר באזורים הקשורים ליכולת קליטת אור.
חשיבות מחקרית:
היכולת של קריפטוכרומים להגיב לשדות מגנטיים ולהיות מושפעים מתהליכים קוונטיים הופכת אותם למוקד עניין במדעי הביולוגיה, הפיזיקה והנוירולוגיה, במיוחד בהקשר של מחקרים על רגישות מגנטית והשפעות אלקטרומגנטיות על אורגניזמים חיים.
רמות החשיפה, ההשפעה והתקנים לשדה מגנטי בתדרים נמוכים
בתמונה מתוך המאמר (https://www.tandfonline.com/cms/asset/5acbaba0-fccb-4ae2-baf5-3af3782f3131/irab_a_2435329_f0001_c.jpg) מופיעות רמות החשיפה הטבעיות, הערכה לגבי החשיפה הקיימת בעקבות השימוש בטכנולוגיה, והתקנים הלא מגנים לשדה מגנטי בתדרים נמוכים ובינוניים.
רמות טבעיות, השפעה, ותקנים של קרינת רדיו
בתמונה מתוך המאמר (https://www.tandfonline.com/cms/asset/a84ae5c8-93e7-4c4b-a1d7-31052d45f6e6/irab_a_2435329_f0002_c.jpg) מופיעות רמות החשיפה הטבעיות, הערכה לגבי החשיפה הקיימת בעקבות השימוש בטכנולוגיה, והתקנים הלא מגנים לקרינת רדיו בתדרים גבוהים ובינוניים.
