בלוג

ההתחלה TEXT IS KING

אני זוכר שבשנת 2005 , עת הייתי בטיפול מנטאלי בנוגע להתמודדות עם הכאבים והסבל שקשורים בהיותי רגיש לקרינה, שאל אותי המנחה , "מה החלום שלך" ואני עניתי, "אני רוצה לעסוק בכתיבה". היו אלו ימי האינטנט שלא יחזרו, בהם הטקסט היה מלך. אם רצית שהאתר שלך יופיע בראש החיפוש של גוגל היית צריך טקסט טוב וארוך. רוב האנשים קראו לפחות חלק מהטקסט, ביחוד אם הוא קליל וקולח. הייתי אחרי כמה שנים של כתיבת בלוגים בנושאים שלא קשורים לקרינה, והחלטתי לפתוח גם בלוג בנושא הקרינה. דרך הבלוג הצליחו להגיע אלי אנשים שסבלו מרגישות לקרינה וקיבלו ממני עזרה. גם אני התעודדתי מלעזור להם. במקביל פתחתי ערוץ ביוטיוב. אז יוטיוב היה המלך של הוידאו, ווידאו חיזק מאוד את הטקסט. ב2010 פתחתי את אתר המידע ומאז הוא נהיה מפלצת עם יותר מ150 עמודים ומאות פוסטים, בנושאי קרינה.

המצב היום TEXT IS DEAD

אבל בשנים האחרונות אני מרגיש את המוות האיתי של הטקסט, והגסיסה של הוידאו. היום בעולם שבו רוב האנשים לא מסוגלים לקרא טקסט של יותר משורה וחצי, גם אם כתוב טוב, ולא מסוגלים לצפות בוידאו של יותר מ10 שניות, איזה מקום יש למאמר בין 600 מילה על קרינה מאנטנות סלולריות, או וידאו בין 10 דקות על איך להשתמש במד קרינה כדי למצוא מקורות קרינה בבית?

היום מי ששולט הוא הטיקטוק, הREAL, ה SHORTS, סרטוני וידאו קופצניים המיועדים למכורים בסלולרי שהפרעת הקשב הפכה אצלהם לנורמאלי החדש והכרוני.

בעולם כזה אני לא יכול לצפות יותר מאנשים שיקראו את מאמרי ההסבר על קרינה, את המדריכים, ויצפו בסרטוני ההדרכה שלי. הם לא מסוגלים. הם יעדיפו להמשיך לסבול מהקרינה מאשר לקרא עמוד עם 300 מילה. בעולם כזה כל העשייה שלי נראת מיותרת וחסרת טעם. בעולם הזה גורו שמדבר בלהט בוידאו של 12 שניות, על עולם שטוח או אנטנות נחושת להגנה מקרינה, יוצא בהצהרות לא מבוססות ושאינו מבין את ההבדל בין קרינה מייננת לבלתי מייננת, לוקח אותי בסיבוב.

תרומה שולית

במהלך השנים עזרתי דרך האתר והסרטונים, וגם דרך תמיכה באימיילים, למאות אנשים שנפגעו מהקרינה או שהפכו מודעים לסיכון ורצו לצמצם את החשיפה. אבל בזמן האחרון אני יותר ויותר מרגיש שאני עומד מול מצב בלתי אפשרי. מצד אחד מול חוסר היכולת של אנשים לקרא ולצפות וללמוד, ומצד שני מול אמונות של אנשים בכזבים קונספירציות ותורות מסוגים שונים ומשונים.

עד כדי כך המצב רע, שברגע שאני לא מסכים עם האמונה של מישהו בעולם שטוח, הוא לא מוכן להקשיב יותר ושום דבר ממה שאני אומר או כותב לא יכול יותר להחשב כנכון או קרוב לזה. עד כדי כך שאנשים קונים אצלי באתר מוצרים בלי לקרא מה המוצר עושה או איך להשתמש בו, ואחר כך מתלוננים שהמוצר הוא לא מה שהם רצו או חשבו. או שלחילופין שואלים אותי באימייל עשרות שאלות לגבי מוצרים שהתשובות נמצאות מתחת לשם המוצר בדף המוצר באתר החנות. עד כדי כך שאפילו כאשר אנשים מרוצים ממה שהם קנו באתר, אני לפעמים שומע האשמות שחבל שלא סיפרתי להם על המוצר הזה קודם (למרות שזה הוסבר שוב ושוב בכמה דפים באתר שהם קיבלו קישורים אליהם). שלא לדבר על אנשים שפונים אלי בסלולרי מקרין כאשר הם כבר מזמן אמורים לדעת שזה הגורם מספר אחד לרגישות לקרינה שלהם.

הגיע הזמן לעצור ולחשוב

בזמן הזה אני חושב שאני צריך לעצור ולחשוב. מה שהיה לא עובד יותר. או לא עובד טוב. צריך להמציא את עצמי מחדש ולגבש שיטת עבודה שתשיג יותר הצלחות, גם אם עם פחות אנשים. ככה אני לא יכול להמשיך. אין באמת טעם. בנתיים אני מתכוון לעצור את הכתיבה ואת היצירה בוידאו. פשוט כי לא נראה שיש לזה קונים. אשב ואחשוב על דרך חדשה להגיע לפחות אנשים, ולעזור ליותר.