בשנת 2004 הפכתי לרגיש לקרינה ואחד הדברים שפגע בי בזמנו היה שדה חשמלי ומגנטי (אותה קרינה מרשת החשמל) גבוה מפילטר של אקווריום 300 ליטר שבטעות מיקמתי קרוב מידיי לראש המיטה שלי שהיה בדיוק מהצד השני של הקיר. על הכרית היה שדה מגנטי של 20 מיליגאוס מה שגרם לי ללילות רבים של כאבים ולהמשך התדרדרות מצב הרגישות שלי. בגלל שלא היה לי מד קרינה מתאים, לא הייתי מודע לבעיה ולרצינותה. לא הבנתי למה אני מתאורר 10 פעמים בלילה מכאבים. ולא הבנתי למה אני שבר כלי גם אחרי שאני מתאורר משינה שאמורה הייתה לחזק ולרפא. זאת למרות שרמות קרינת הרדיו בחדר השינה היו סבירות. רק כאשר קניתי מד קרינה מתאים גיליתי את הבעיה ותיקנתי אותה. מאז נמנעתי מאקווריומים גדולים. כעת אני עובר מאקווריום קטן, לבינוני וזו הזדמנות מצוינת לצלם סרטון שמסביר איך ניתן לבנות אקווריום נמוך קרינה ומהם מקורות הקרינה הבעייתים באקווריום.
המקורות לקרינה הם (מהמשמעותי ביותר לפחות משמעותי):
- מנוע הפילטר הפנימי או החיציני.
- משאבת האוויר אם קיימת.
- גוף החימום
- התאורה.
הפתרונות:
- שימוש בפילטר פרימיטיבי פנימי המוזן ממשאבת אוויר מרוחקת (כמו בסרטון) או שימוש בדוד סינון קטן מרוחק מהאקווריום.
- הרחקת משאבת האוויר ומיגונה.
- שימוש בגוף חימום המחובר דרך שעון שבת (כדי לצמצם את זמן השדה החשמלי שהוא יוצר) או שימוש בגוף חימום חיצוני המולבש על הצינורות מים היוצאים מדוד הסינון החיצוני (אם קיים) .
- שימוש בתאורת LED והארקת גוף התאורה.
- הקמת האקווריום במקום מרוחק מספיק מבני אדם (לפחות מטר).
התוצאה, צמצום משמעותי של רמות הקרינה וזמן החשיפה.
סרטון – מקורות קרינה באקווריום ואיך להקים אקווריום נמוך קרינה – https://youtu.be/lZyufjsLRzY
